לאחרונה סיימתי קשר נפלא ומלא עם נשלטת מדהימה.
ולקראת הימים הנוראים אין זמן מתאים יותר להרהורים ולחשבון נפש, כולל לחשבון נפש בדס"מי.
אני נמצא בתחום הבדס"מ, באופן פעיל, כבר קרוב ל-20 שנה. במהלך תקופה זו חוויתי מערכות יחסים נפלאות, סוערות ואיכותיות-לא רבות מדי מאחר ורוב מערכות היחסים, למעט אלו שהתבררו כטעות, נמשכו שנים רבות.
עם זאת, את מספר השבועות בהן הייתי "רווק בדס"מי" באותן 20 שנה ניתן לספור על אצבעות יד אחת.
וכעת עם תום מערכת היחסים האחרונה שב ומנקר בי הרצון "לתלות את הנעליים (השוט)" ולצאת לפנסיה בדס"מית מוקדמת, אפילו עלה במוחי הרעיון להוריש את מזוודת האביזרים המפוארת לכאלו שיוכיחו שהם ראויים להשתמש בה ולהמשיך את דרכי (יש מועמדים?)
מצד שני, הבדס"מ שהפך לדרך חיים ולחלק בלתי נפרד ממני, בוער בעצמותי ואני משער שלא יניח לי לפרוש כפי שלא הניח לי עד היום.
מאז ומתמיד ידעתי שלא אני בחרתי בתחום הבדס"מ אלא שהתחום בעצם בחר בי.
אז... ימים יגידו...
ושנה טובה לכולכם
