|
|
|
אני רוצה אותך מופקרת
אני רוצה אותך מזיעה
אני רוצה אותך מריירת
אני רוצה אותך כנועה
אל תתאפרי ואל תתמרקי
אל תגעי בעצמך בלעדי
תהיי טבעית ותשתקי
תלבשי בגדים פשוטים ודי
אני רוצה אותך מגורה
אני רוצה אותך צורחת
אני רוצה אותך שעירה
אני רוצה אותך מוזנחת
אם תגלחי את ערוותך
אני אדע שהיה לך פנאי
ולא הקדשת אותו לאדונך
אלא העדפת את גופך על פני
לא מדדתי את הגובה שלי מאז שהייתי ילד.
מאז שהג'ירפות שמודדות את הגובה של הילדים על הקיר הפכו נמוכות מדי.
היום החלטתי למדוד את הגובה שלי. מסתבר שאני עדיין גבוה יותר מאותן ג'ירפות.
מה עדיף - חוסר אונים או חוסר וודאות?
היא שכבה שם מקופלת והביטה בו בעיניים כלות. נזכרה איך אמר לה בהתחלה שהוא מעוניין בשפחה ראויה, שקטה, שלא פוקחת עיניים גם כשהוא הולך. והיא, חסרת נסיון שכמותה, לא היתה הרגישה מספיק חופשי לומר לו את האמת, לספר לו שהיא מפחדת כי היא תמיד מתאהבת בקלות אבל אף אחד לא באמת מתאים, שהיא מחפשת אולי איזה קוסם שילמד אותה מה זה להיות אישה אמיתית, שיתן לה להרגיש מיוחדת, ולא סתם שפחה.
רק אחרי כמה דקות היא פוקחת עיניים והוא עדיין שם, מחבק ומלטף אותה. היא אוהבת להרגיש ככה, נשלטת ברכות כזאת, שוכבת בין זרועותיו הבטוחות. והוא ממשש את השריטות שלה, נוגע איפה שכואב, ופתאום היא חושבת איך הוא יודע? איך הוא חודר לנפש ולגוף שלה, לפצעים האלה שהוא חושף בה? ואז היא מבינה שהוא לא באמת זה שפוצע. זאת היא שורטת את עצמה כל השנים האלה, והיא רוצה להגיד לו אבל פתאום אין לה מילים, רק דמעות. והיא לוחשת לו "תודה אדון", והוא מאחורי החיוך שלו נוגע בה שוב, וכאילו לא שמע את כל המחשבות האלו שלה הוא שואל "מה זה אדון בשבילך?"
כל טיפה כזאת יכולה ליצור מיליונים.
מה ההבדל בין אוננות לרצח-עם?
כל כך הרבה חיים שנזרקים.
אבל כל טיפה כזאת לא יכולה ליצור כלום. מקומה בביוב. היא חסרת משמעות.
היא לא יכולה ליצור כלום לבדה, לכשעצמה.
היא זרע לבטלה.
"...ועל כל הצלפה את תגידי תודה ותספרי!"
סלאאאאפפפפפ!!!!
"אחד. תודה אדוני!"
"לא שמעתי!!!"
"אחד. תודה אדוני!"
"לא שמעתי!!! מהתחלה!"
סלאאאאפפפפפ!!!!
