לפני 12 שנים. 28 ביוני 2011 בשעה 15:55
איזה רגע עצוב,
קנינו פרוזן, אבל הצלחתי לאכול בקושי רבע ממנו, וזה היה עוד הקטן..
לא חשבתי שיגיע היום שאני אראה מה קורה לפרוזן יוגורט שלא נאכל עד הסוף,
זה עצוב, זה כמו לא לראות מישהי שנורא אהבת במשך הרבה שנים ואז לפגוש אותה זקנה ומכוערת וקצת רקובה בצדדים...
הווו פרוזן...אני רוצה אותך בתוכי! ואני לא מתבייש לומר את זה!