לפני 12 שנים. 21 בספטמבר 2011 בשעה 15:55
איזו קריסה נהדרת...
התחיל אתמול בלילה,
עייפות של כמה שבועות מכל מיני סוגים שונים, שהגיעה לשיא,
אבל שום פורקן.
המשיך בחלום הכי מוזר שהיה לי מזה המון שנים.
אז טלפון על שקט, ביטול תוכניות, ולישון בכוח, לשכוח הכל,
לקחת יום לכל הדברים לחלחל פנימה ולא לדאוג על תחושת החרא.
זה גם יעבור, אם אני אזכור לתת לזה קצת מקום.
עכשיו לנסות לנוח.