לפני 11 שנים. 12 באוגוסט 2012 בשעה 18:47
איזו חוויה מיוחדת הערב.
בילינו יחד, אני אבא שלי, אחי הגדול, והאחיין הקטן שלי,
ובזמן שהוא רקד לו כמו מטורף קטן על הרצפה,
כולנו בלי לשים לב, כיסינו את החדר,
כל פינה חדה שהוא פנה אליה, מישהו בלי מילים ישר היה שם, חוסם אותה,
שומר.
וזה היה היופי בזה,
לא היה צריך שום מילים,
רק אישורים קטנים של העין, שאומרים... אני שם.
זה היה פשוט גנטי, טמוע בנו,
3 דורות, ביחד.
מגנים על הקטן, על הגור הזה,
בזמן שהוא רוקד
