The Holy Hooker

כל מיניי תהיות לגביי האנשים סביבי ,החברים , אלו שטוענים שאוהבים , אלה שטוענים שאיכפת ואילו שאני טוענת שהם לא...
לפני כמה ימים הגעתי למסקנה שקצת העציבה-אותי - איו לי באמת חברים קרובים.
היו לי כאלה כשהייתי קטנה ,בתיכון אבל היום הם יותר אנשים שאני מבלה איתם מידי פעם ומשתפכת כשכבר אני לא יכולה יותר לסחוב אבל לא בטוחה שאני באמת סומכת עליהם, לא תמיד מרגישה שהם נותנים את העצות הנכונות ולרוב לא נותנת להם להיות שם בשבילי..

יש לי היום הרבה אנשים שמייעצים לי, שאני מבלה איתם ,שאני צוחקת איתם ובוכה איתם אבל אני לא מרגישה קרובה לאף אחד מהם וזו לצערי כניראה בעיה שלי ולא שלהם, פגם בי ולא בם אבל אין לי מושג איך לשנות את זה בעצמי.

הייתה לי טראומה חברתית ,ניקרא לזה ככה שאני חושבת שלא התגברתי עליה. אנשים שמאוד אהבתי ואוהבת ויודעת שגם הם מרגישים ככה כלפיי בגדו בי (לפחות כך הרגשתי מבחינתם זה לא היה כך) , בגדו בערכים חברתיים שכולנו מגנים כשאנחנו שומעים ורואים באמצעי התקשורת אבל מתקשים לראות את החומרה כשזה קורה אצלנו.
דיברנו על הנושא וליבנו דברים והאמת היא שאני לא כועסת עליהם יותר כי אני מבינה שאנשים מתפתחים בקצב שונה ולעיתים לכיוונים שונים , אבל אני מניחה שהעצב ,הכבוד והיכולת לתת אמון באנשים כחברים נפגעו

למרות שכשהתגייסתי והכרתי אנשים מקסימים הייתי דיי בטוחה שזה עבר לי , אבל היום אני חושבת שזה פשוט נדחק פנימה.
יש אנשים סביבי שאוהבים אותי ורואים אותי כחברה שלהם , אני מניחה אבל אין היום הרבה אנשים שאני לצערי מגדירה כחברים....

וזה עצוב לי וחבל, כי אני מרגישה שאני מפסידה הרבה ביגלל זה...

איזה כיף לי שהוא אצלי 😄
ואני אוהבת אותו לאורך, לרוחב ולעומק נשמתי.

כ"כ בא לי להיות במקום אחר בחיים שלי.
אני רוצה להשתחרר, מרגישה שמיציתי את השירות הצבאי שלי ולאחר נסיון כוזב בין שילוב צבא ועבודה הגעתי למסקנה שזה הזמן להמשיך הלאה.

אני רוצה לעשות משהו שאני אוהבת אולי להתמקצע באופנה וללמוד את התחום ברמה שתספק אותי, למצוא עבודה שתעניין.
אני מניחה שקודם אצטרך לשפר בגרויות מסויימות ולעשות פסיכומטרי, אבל גם את אלו אעשה בשימחה יחסית כי הרצון כרגע הוא להתחיל במשהו חדש על מנת לבנות את החיים האישיים שלי - זה הצורך שלי כיום, מקווה לממש אותו במהרה.

הפעם לשם שינוי - פוסט אופטימי 😄
הסתפרתי ועשיתי פוני (בשיער... סוטים!) וזה ניראה לדעתי ממש חמוד.

כל השבוע הייתי עם אהובי שלי ועכשיו קצת מוזר לי בלעדיו. אתמול חגגנו חודש וזה מצחיק לחשוב איך הזמן ממש טס לו ואפילו לא שמתי לב.

הייתי היום סוף סוף במועדון אחריי איזה חודש בערך שלא יצאתי בגלל שנקעתי את הרגל.
היה ממש כיף!
הלכתי עם חברה מהבסיס, חבר שלה ועוד חברה נוספת האמת שהיה קצת ריק יחסית למקום וליום אבל סביר להניח שזה ביגלל הפסח.
המוזיקה הייתה טובה , למרות שהגעתי למסקנה שהמוזיקה במועדון הזה כבר ממש חוזרת על עצמה, האנשים היו נחמדים ( חחח הרבה אלכוהול...) והאווירה הייתה נעימה.

אחד היחצנים ראה שהשתהנו קצת על הבר ונתן לנו תלושיי שתייה ואז הסתבר שאנחנו מכירים ושיצא לנו לדבר כמה פעמים כי הוא היה ידיד של חברה שלי.
אז החלפנו טלפונים והוא אמר לי שאני אהיה איתו בקשר כל פעם שאני מגיעה והוא יסדר לי הנחות, שתייה ומוזלים.

ולסיכום,
רק דבר אחד נותר לי עכשיו לעשות....

לישון 😄

לילה טוב......

הוא חובק את גופי העירום בחוזקה ואני קטנה לו
נושק ונושך ברעב לשפתיי ואני מדממת בדממה
מכה עוצמתית נוחתת על ישבני והוא מאדים כשושנה

צלקות ישנות מתעוררות בזעם ורוצות להעניש את ההוא
שהקיצם משינה אין סופית ועמוקה באחד מחדרי
המוח השמורים

נהר מלוח שוטף את עיניי ומטביע את מוחי .
אני טובעת , נלחמת על האוויר , נופלת אל תוך האפלה...


הוא שולח יד איתנה אל עבר ידי הגוססת ומחלצני ממי המוות
מצמיד אותי אליו , מחבק , מנשק ומרגיע
הכל בסדר? הוא לוחש לי
אני מקרבת שפתייי אל אוזנו בהיסוס:

ששש.....אני לוחשת....אתה מעיר את השדים.....

קצת לא אוהבת את עצמי היום בגלל המצב.
סיימתי לדבר איתו לפניי כמה רגעים, שמחתי, הוא גורם לי לחייך ואפילו באמת להיות מאושרת אבל זה לא מספיק לי , אני צריכה גם את עצמי בכל הסיפור הזה ועכשיו עם הרגל אני דיי מדוכאת וכבר רוצה להרגיש טוב.
חברה שלי יוצאת למועדון, גם אני הייתי יוצאת איתה אילו יכולתי אבל אני יודעת שאין טעם כי אני לא בדיוק מסוג הבחורות שלובשות ג'ינס וטישרט ויושבות על הבר , אני סתאם אתבאס אם אצא ככה אז אני מעדיפה לחכות שהרגל תחלים.

מקווה מאוד שהמצב ישתפר בקרוב ובמהירות האפשרית....

סינרגיה וכנסיית השכל הן בהחלט 2 הלהקות היותר מועדפות עליי בתקופה האחרונה בפרט היום בתקופה הזו שהתחילה לפניי כמה ימים , לא משהו כיף , מקווה שהיא תעבור מהר ....
וברגע שזה קורה אני חוזרת לרקוד, לרוץ , להתעמל!!!!
אני מתגעגעת לעצמי :-((((

Evil.....תחזרי אני מתגעגעת אלייך!!!

היום לא כל כך נחמד לי.
היומיים האחרונים היו צריכים להיות מהנים ביותר וברגע אחד הכל השתנה.
הייתי אמורה לנסוע אתמול לאהובי והיום להיות בכפר נופש באשקלון הבעיה היא שיום לפניי יישום התוכניות נקעתי את הרגל.
האמת שהפגיעה לא כזו נוראית ( תודה לאלה) אבל עדיין מצריכה מנוחה ומונעת נעילת עקבים גבוהים.
הייתי אתמול אצל הרופא וחיכיתי משהו כמו שעתיים כי היו מלא חיילים, קיבלתי גימל 1 מה שכמובן עזר ומתברר לי כיעיל אבל עדיין , רציתי שהיומיים הללו יהיו אחרת.....

פורים זה ללא כל ספק החג שלי.
זה אולי היום היחיד בשנה שכולם יפרגנו לי על השחורים שלבשתי לגופי 😄

השנה התחפשתי לפיה
ולמרות שבסך הכל מה שעשיתי היה לצרף לעצמי כנפיים זה יצא מוצלח ביותר וקיבלתי פידבקים חיובים פרט לכמה כמובן שטענו שאין דבר כזה פיות שחורות ושכולן ורודות ירוקות או לבנות ( כן, בטח..וקצב זכאי....)
בכל אופן,בסופו של דבר אימצתי לי שם מקורי לתחפושת לאלו שרציתי להרחיק וסיפרתי שהתחפשתי ללילית, חחח זה עשה עבודה מצויינת :-).

אחת הסיבות שאני מאוד אוהבת את חג הפורים היא ביגלל שפורים בישבילי מסמל כוח נשי ונשיות.
נכון שעם הזמן הוא הפך לחג יהודי בו כל הקרדיט מגיע למרדכי היהודי חג בו נשים צריכות לשמור על צניעותן וכו'....
אך בעיניי ,החג הזה מסמל את אסתר, את הנשיות וכוח מיניותה שהביאו להצלת בני ישראל ואת אותו כוח שהיה לנשים לפני שהן הפכו לגברים....

אוזני המן.
איני יודעת מה חכמים אומרים על צורתן המשונה של אוזני המן ולכן לא אסתור ולא אצדיק דבריהם או אראה בשלי כאמת כל.

כשהייתי קטנה הייתי שואלת את עצמי כל פורים. מממ...אילו אוזניים מוזרות היו להמן (חח קצת מזכיר את סיפור כיפה אדומה).... ואפילו קיבלתי תשובות שהורידו לי את כל החשק מלחפוץ אותן כגון התמרים זה בטח הליכלוך שהיה לו באוזן.... איכס!!! ממש לא התחשק לי לאכול אחרי תשובות כאלו.
אבל האמת היא,שאף פעם לא שאלתי יותר מידיי ושמרתימחשבות אלו לעצמי.
יום אחד ניתקלתי במקרה במאמר שדיבר על אסתר ,אישתר ואוזני המן או במילים אחרות, משולשי אישתר.
גיליתי שישנו הגיון והוא לא בהכרח יהודי ולא בהכרח חובש כיפה וציציות אלא שופע בעוצמה מינית נשית.
הסתבר לי שישנה השוואה בין אסתר היהודיה אל אישתר האכדאית (אתם מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה במוצאה)
וכי בזמנו היו סוגדים לאלת השמיים ע"י אפיית עוגות בצורת כוכבים ומשולשים מכיוון שזו יצגה
פיריון ומיניות.
מגילת אסתר בעיניי קיבלה באותו היום תפנית מעניינת ובהחלט זכתה בחיבתי.

אין בי רצון לשכנע איש להאמין באמונתי אלא רק לחלוק חוויה שמבחינתי הייתה ענקית ...
אני אישה ,
והכי גאה להיות אישה.....
בפרט ביום הזה...
חג פורים שמח והמון משולשי אישתר 😄

The Holy Hooker