לפני שנתיים. 13 במרץ 2022 בשעה 18:45
את כל כולי הנחתי בידייך, לרגלייך. נתתי מעצמי, יצקתי את כל תוכני לתבנית שלך והכל לקחת בתאווה רבה, גזלת מבלי לטעון בחזרה כמו שסתום חד צדי שרק שואב. חשבת שאני מצבר שלעולם לא מתרוקן.
צרכת ולקחת עד שלא נותר לי מה עוד לתת, לך.
ועכשיו שזה נגמר והבנת שאני בעצם לא תיבה ללא תחתית, השארת אותי מחוסרת כל, אחרי שהשתמשת בהכל והדפת אותי הצידה לחפש תדלוק חדש.
כמהה למישהו שלא ישכח אחרי שלקח, לטעון אותי בחזרה.