שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נחדר

לפני 3 שנים. 21 באוקטובר 2020 בשעה 7:28

זו תחושה שקשה להסביר

זו שנשארת עמוק בלב כשאתה מקדיש את עצמך לאחרת

כשאתה מוודא שטוב לה, שהיא מאושרת, שהיא מסופקת

בלי לחשוב על עצמך

ובטח כשברור לך שטיב היחסים הוא כזה שבו אתה שואב סיפוק מעצם ההענקה

כשהיא תהנה להשאיר אותך מתוסכל, כשהיא נהנית מהכאב שלך

הדרך לשבירה יכולה להיות קצרה 

ומצד שני, אפטר קייר אמיתי ונכון נותן לך לאסוף את עצמך

מאפשר לך לרצות לתת יותר

שרף אורנים​(אחר) - אני מתחבר לסיפוק מהענקה ללא מחשבה על תמורה אבל לא להנאה שלה מהתסכול שלך. אני חושב שבסופו של דבר שני הצדדים צריכים להנות להיות מסופקים כל אחד בדרכו ולא זה על חשבון האחר או על חשבון הסבל שלו, אולי זה רק אני...
לפני 3 שנים
מתמסר​(נשלט) - ברור ששני הצדדים צריכים להיות מסופקים, כל אחד בדרכו
אבל לפעמים הדרך להנאה שלה עוברת דרך הכאב שלך, התסכול שלך
לפני 3 שנים
שרף אורנים​(אחר) - אני משתדל להיות חיובי, תסכול, שובר לי את הלב
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י