לפני 3 שנים. 8 במרץ 2021 בשעה 19:53
לילה בחוץ, אבל הכל מואר
אפשר לצאת, לראות להסתכל, להסתובב
אנשים הולכים ברחוב
אבל מה הם רואים? רק את מה שבולט כלפי חוץ
הם לא יכולים לדמיין אותנו, לא יכולים להבין. גם כשזורקים להם רמז או כיוון הם רק נאטמים, מזדעזעים
אבל, מדי פעם, אני מוצא את מי ששיחה איתה צוללת למקום מבין, נכון. למקום של הזדהות וקבלה. להבנה שלי אותה ושלה אותי.
וזה לא משנה אם אחר כך אנחנו ממשיכים הלאה לחדר סגור או פשוט נהנים משיחה של שעות ונפרדים בחיוך. כי מפגש כזה, פתוח, חם, מבין, שווה יותר מהכל