תחזיק היא אומרת לי
אני יודעת שאתה יכול
היא מדברת ואני לא שם, מרחף, מתנשף
כבר לא יודע איפה אני, או מי אני
בין הסטראפ שלה שנכנס ויוצא ממני ובין הידיים שלה שמביאות אותי קרוב כל כך לקצה
שוב ושוב ושוב
ושוב
הגירוי הזה, העוצמתי כל כך, שמשולב עם תחושת הכוח המטורפת שפשוט קורנת ממנה
השליטה המוחלטת שלה בי, בגופי, האחיזה שלה ככה את נשמתי
והיא רוצה אותי בדיוק שם, בנקודת הריחוף הזו
דורשת ממני להישאר בה, להחזיק מעמד
לא לאפשר לטרוף שבתוכי להשתחרר באורגזמה המשוגעת שמחכה מעבר לסיבוב
ולרגע לא מורידה את סף הגירוי שמביא אותי בדיוק לשם
ואני מייחל כל כך, רוצה כל כך את השחרור הזה בדיוק, לאפשר לגוף שלי את הפורקן האסור
והיא, נהנית כל כך מהדרך, מהכוח, מהתהליך
אבל היא תהנה עוד יותר מהרגע בו לא אצליח יותר להחזיק, כדי שהיא תוכל להמשיך כרצונה
כשאצעק, כשאכאב, כשאתפתל
שם, בידיה
אני רק לא יודע איפה מרגיש לי נכון יותר, בעונג האסור או בסבל המייסר שאחריו
פשוט כי שניהם בידיה