שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נחדר

לפני שנה. 31 באוגוסט 2022 בשעה 9:09

אתה תלמד לקשר אותי לעונג שלך היא אומרת לי

תלמד להתגרות ואף לגמור בדרכים שונות, זרות לך, וכולן, כולן אני

השיעור הראשון שלך יהיה להנות מהכאב שאני מעניקה לך

אני על ברכי מולה, נבוך, זקור, לא מבין

איך אוכל לגמור מכאב? איך אוכל לקשר כאב לעונג?

והיא... מחייכת מולי

אוחזת באיברי הזקור בידה החטובה

מושכת בכוח, מעמידה אותי על רגלי ומשכיבה אותי על ברכיה

מכוונת את איברי הזקור בין רגליה המושלמות ונועלת אותו בין ירכיה

אני מרגיש אותה מלטפת את גבי, את ישבני

על המיטה לשמאלה מסודרים מול עיני אביזריה

המקל, החגורה ומברשת השיער

היא עוברת עם ציפורניה על עורי העדין חורטת קווים אדומים בבשרי

מרימה את ידה ונותנת ספנק מצלצל בישבני

אתה תכאב היום, היא אומרת, וממשיכה בין ספנק לספנק

תכאב לא בתור עונש, אלא בתור שיעור

תכאב כשאתה יודע שזו המתנה שאתה מעניק לי

תרגיש את ידי עליך, ואת האביזרים שמולך, אחד אחרי השני

אתה תצעק היום

אתה תבכה היום ותתחנן

אבל תשתחרר מאחיזתי רק כשארגיש את הזרע שלך נפלט בין ירכי

ואני, מגורה כל כך

כואב כל כך

לכוד שם

סופג בדממה בהתחלה

ולאט שוקע למקצב, לכאב שמצטבר וסוחט צעקה אחר צעקה מפי

ללא שליטה

ללא יכולת להתנגד

רק לקבל עלי את המציאות

המציאות שבה הכאב שהיא מעניקה לי ימשך

וימשך

יתעצם 

יחרוש בבשרי

כשגופי המתפתל והכואב יזיז את איברי הזקור בין ירכיה הלוחצות

עד שהגוף שלי יודיע לה, בדרך הקמאית ביותר שיש

שהוא מקבל את מתנותיה

שאני שלה, ובשבילה

לומד להגיע לשיא הגירוי והעונג

מהכאב שאותו היא מעניקה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י