שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נחדר

לפני שנה. 12 באוקטובר 2022 בשעה 12:40

עברו יותר משלוש שנים מאז, ועדיין

אני זוכר את ההתרגשות

אני זוכר את חוסר הביטחון

את הרגע שבו העזתי לפנות, למצוא מישהי שתיקח אותי

את הרגע שבו שכבתי על הגב במיטה שלה, מפוסק

תמיד הייתי המוביל, הדומיננטי

והיא, בחיוך, הסבירה לי שבשעתיים הקרובות אני כאן לסיפוק שלה

לא יותר 

לא פחות

אני זוכר את הבעת הפנים שלה שהתחלפה יחד עם חומר הסיכה שמרחה עלי

את תחושת הריכוז שלה

כמעט כמו שאני זוכר את החיוך המסופק שהיה לה כשהחדירה את האצבע הראשונה לתוכי

כשהתפתלתי

כשהיא אמרה לי - תראה, עם אצבע בתחת אתה גונח כמו זונה

ובאמת גנחתי, גניחות עמוקות, כאלה שלא יצאו ממני קודם, כאלה שלא יצאו ממני בשום סיטואציה אחרת

נרגעתי, הרפתי

קיבלתי אצבע ושתיים ושלוש, לאט

ולא הפסקתי לגנוח

כל כך מגורה, זקור וזקוף

והאיבר שלי שעד עכשיו הכתיב את הקצב נותר מיותם, לי אסור לגעת בו והיא... נהנית לראות אותו מטפטף

זוכר את תחושת הריקנות המפתיעה כשהאצבעות שלה יצאו ממני

ואת התחושה שאי אפשר לתאר כשחדרה אלי עם הסטראפ

בעלה אותי לאט, בחושניות ובעוצמה

את ההבנה שעם כל תנועה שלה לתוכי היא מחזיקה בידיה את נשמתי

שרף אורנים​(אחר) - מרגש לקרוא אותך. מתחשק לי להביא לך חיבוק ממש ענקי
לפני שנה
יצרי​(נשלט) - חלום
לפני שנה
A Simple Man - מעורר השראה.
כתבת מדויק, מרגיש שהייתי שם יחד איתך רק מהמילים.
לפני שנה
puffin​(נשלט) - רגע של פתיחות והתמסרות הכי כנה
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י