לפני שנה. 12 ביוני 2023 בשעה 14:10
יש משהו יציב כל כך, נכון כל כך בתחושה שיש בתנוחה הזו
כשאיבר שלי, זקוף ונוקשה נעול בין הירכיים שלה
עטוף, מוכל, לחוץ
כשהספנקים שניתכים על התחת החשוף מהדהדים אליו את הדרך
האחיזה הזו מונעת ממני לברוח, גורמת לי להשאר בדיוק שם
איפה שכואב כל כך
ובו זמנית טוב כל כך
גורמת לחוסר שליטה עמוק, שמגיע מהערבוב הלא מובן של כאב מצד אחד ועונג מהשני
כי זה לא העונג שלי שמשנה, בכלל לא
זה התכנות של המוח שלי, שלומד לאט לאט, שככה טוב לו
כשהיא נהנית מהתחת שהולך ונהיה אדום יותר, כואב יותר, זה שלה לחלוטין
בדיוק כמו האחיזה בי, שגורמת לי לבקש שלא תפסיק