נחדר

זו באמת שאלה טובה...

לקח לי גם זמן לחשוב עליה

אז נכון, בסופו של דבר אני באמת נמשך לנתינה - לכך שאני נותן את עצמי, שם את עצמי בידיה של אחרת, לשימושה, להנאתה

נתינה כזו יכולה להיות בהרבה דרכים בעולם הזה 

בספיגת הכאב שהיא רוצה להעניק

בעמידה בדרישות שלה

בביצוע מטלות עבורה

בסגידה אליה, לגופה, לאישיותה

אבל עבורי, כל אלה חיצוניים, ניתנים מהחוץ גם כשאני עושה אותם מכל הלב

אבל כשמישהי חודרת לגופי

אני מרגיש אותה לוקחת אותי גם מבפנים

נוטלת דרך החדירה לגופי גם חלקים מהלב, מהנשמה

כי בניגוד לכל אקט אחר, ברגעים האלה כל כולי ממוקד ברגע, בתחושה, מרחף ויודע שאני אסוף על ידה

שייך

ומבין, באמת, מהמקום הכי עמוק בי

בדיוק למה קוראים לפעולה הזו בעילה