לפני שנתיים. יום חמישי, 28 בנובמבר 2024 בשעה 7:52
לזוז, לא להפסיק לזוז
קדימה ואחורה, בלי שליטה, בלי יכולת בלי מחשבה
רק מתוך אותו צורך עמוק שנוצר בין החיוך המסופק שלה ובין התחושה שזזה בתוכי
להרגיש את הגוף שלי משתולל, מלא בתחושות שרצות לכל כיוון אפשרי
לדעת כמה אני מגורה באותו רגע, כמה זקור האיבר המטפטף שלי, אותו אחד שמיותם ממגע ומטלטל מעלה ומטה תוך כדי תנועה
מיותר בתוך הסיטואציה שלנו, סיידאפקט לחיבור שבינינו, בינה ועד עמוק בתוכי
לתנועה פנימה והחוצה שלא קשורה אליו בכלל, אבל גורמת לי להרגיש אותו כל כך הרבה יותר
ליפול אחורה על הגב, מפוסק, מזמין אותה אלי עם כל העוצמה שלה. שתיקח, שתבעל, שתשתמש
ורק לדעת שהיא נהנית מכל רגע, ממני ובכלל
לגנוח בקול
ולהרגיש הכי גבר שבעולם