*(נמחק מהפורום כדי שמי שיגיב יגיב בצורה עניינית)
*הטראומה היא החלק המודגש בטורקיז וכתום תהיות.
*אני כותב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך אתם/ן מוזמנים/מוזמנות להטות את צורת הדיבור שלי גם ללשון נקבה כראות עיניכם/ן.*
כן, אני משער שרוב מי שקרא את הכותרת תהה וכנראה חשב לעצמו:״אהההה הנה עוד אחד עם תהיות/השגות ושאלות על הנושא החרוש הזה״, ״די הדיונים והנושאים האלו כבר יצאו לי מכל החורים״ וכו׳.
ראשית, יש לי ניסיון עם דעות חלוקות ורגשות מעורבים בקשר לחגורת צניעות לגבר: אני אוהב את הקונספט, אני אוהב את הרעיון, אני אוהב את התחושה אך אני לא אוהב את ההשלכות.
אסביר את דברי, יש לי ניסיון של מעל חמש שנים עם חגורות צניעות. היו לי שני כלובי פלסטיק שנשברו בעודי לובש אותם, מה שהוביל לסלידה עזה וחדה מכלובי פלסטיק.
לפני חמש שנים קיבלתי כלוב מתכת מדגם bird cage שמניסיוני הוא הכי גדול שיש בשוק מבחינת קוטר ואורך(טבעת הכלוב עצמו הינה בקוטר 3.2mm).
כן, לכל המתפלאים והמתפלאות, אני אוהב sph אבל אני לא אוהב את השינוי הפיזיולוגי שהאיבר עובר..
למה? כעת אסביר:
החלק הטראומתי קרה לי עם השולטת שנתנה לי את הכלוב המדובר בערך לפני יותר מארבע שנים. הייתי נעול בכלוב למעל חודש והזקפה כידוע לא התאפשרה והכלוב שהיה קטן לי הן בקוטר והן באורך, עשה בי את זממו. הכאב היה אכזרי והדיר ממני שינה בלאין שיעור וכמו כן אימונים(כי לפחות כל גבר יודע מה קורה כשהאימון אינטנסיבי והדם זורם בצורה נמרצת..).
בהתחילת הסיפור סבלתי מהכאב וביקשתי להסיר אותו אך לא ניתן מענה בעניין וצופה ממני להתמסר לכאב למען העונג שלה ושהכאב והכלוב הללו נחוצים לסיפוקה ובעקיפין גם לסיפוקי שלי.
לאחר בערך שבועיים החלטתי לשאת בכאב ולאמץ אותו כאות הערכתי אליה והתמסרות לקשר ולהקריב מעצמי..
Oh boy I was in the wrong on this one..
לאחר מכן, כשהכלוב הוסר ממני: היה רק נימול.
לא הייתה תגובה או תחושה שם למטה.
תחילה חשבנו שזה בעקבות משך הזמן בכלוב ואולי שהמוח התרגל וקבל את המציאות שהוא חווה ושבעקבות זה לא הייתה שם תחושה או תגובה לשום גירוי.
חודש חלף לו מבלי שהרגשתי כלום והתחלתי להלחץ ברמות קשות: ״מה נסגר? אני מגורה ועם חשק ברור ואני נוגע בו אך ׳אין שומע ואין עונה׳ הבעיה שלי היא שאני תמיד חרמן ותמיד עומד ברמה שזה מסיח ופוגע לי בהתנהלות היום יומית כבר שנים אבל כבר יותר מחודש שאין תגובה שם למטה! מה נסגר?!??״ זה מה שחשבתי לעצמי.
התחלתי לחקור ולקרוא מאמרים בעברית ובאנגלית בכל מקום אפשרי כדי לברר מה בדיוק קרה לי, וגם שאלה בנושא ״משחק בטוח״ לרופא שלי איששה לי יותר את החשש מאמר שקראתי בזמנו: הכלוב היה כנראה קטן לי מדי ומשהו שם למטה נפגע(כרגע אני לא זוכר אם הנאמר היה אספקת דם חלקית או שהנימול נגרם בגלל פגיעה עצבית מקומית מסורגי הברזל וקוטר הטבעת של הצילינדר עצמו).
חוסר התחושה והתגובה שם למטה המשיכו כמעט עוד חודשיים שלמים(בסך הכל מדובר כמעט על שלושה חודשים) של אין אונות וחרדה שמא נגרמה לי פגיעה בלתי הפיכה ושעתידי הוא אימפוטנציה קבועה.
להפתעתי ולשמחתי כמה ימים לאחר סיום שלושת החודשים מאז ששוחררתי מהכלוב: חזרו אליי תחושה ותגובה חלקית. רק לאחר חודש וחצי נוספים הוא חזר לתחושה ותיפקוד מלאים.
לשמחתי התיפקוד חזר, אך המידות השתנו: האורך שלו ירד בחצי ס״מ והקוטר ירד בכמעט שלושה מילימטרים- לצמיתות(כשאני אומר צמיתות אני מתכוון שמאז ועד עכשיו המידות לא חזרו למה שהן היו לפני הפגיעה עצמה).
לאחר חצי שנה בערך בה לא העזתי לחשוב ולהעלות בקירבי את המחשבה של להנעל שוב מתוך הפחד מהמקרה ההזוי ההוא, מצאתי שולטת שנקשרנו ואהבנו אחת את השני מאוד. איתה הסכמתי מנקודה מסוימת לנסות שוב את הכלוב כי הבנתי שהמידות הישנות לא יחזרו אבל הגעתי עם כמה מגבלות כמו אי לבישה שלו במידה ואני מרגיש שאני מצליח ממש לשלוט בעצמי וכמו כן אי לבישה לצד משפחה, בעבודה ובמהלך השינה- בדיוק כדי לא לחזור על אותה הפגיעה.
פרק הזמן הארוך ביותר בו הוחזקתי בכלוב היה 64 ימים ובכללי עברתי איתה הרבה חודשים באימוני סטמינה ושמירת צניעות הדוקה כי אני רציתי וביקשתי את זה באופן אישי ממנה כדי שאוכל ליעל את עצמי ולשפר את ניהול הזמנים שלי, וכך היה.
מאז אותו הזמן שהסכמתי ללבוש אותו מחדש:
אני מחפש כלובים מתאימים שבנויים טוב מבלי לשחוט את הכיס, יאפשרו זיקפה תקינה ובכך בעצם לא יגרמו להקטנת האיבר עצמו או לאין אונות כלשהי.
אך לא מצאתי כלום וגם מי שמצאתי במחיר סביר(בהתחלה דרש 2000 שקל), התקפל ולא נראה עוד(התעלם ממני לחלוטין).
כסטודנט בחו״ל עם קשיי למידה, לקויות ועוד שלל בעיות שאינן נתמכות ע״י האוניברסיטה והסביבה אני חש כבר שנה יותר ויותר את הצורך בכלוב מתאים שיאפשר נעילה ארוכה בלי לגרום שוב לנזק.
אך עדיין לא מצאתי שום דבר מתאים וחשבתי לחפש חומרים ולבנות כלוב מתאים בצורה עצמאית ומאולתרת למדי בסיגנון קוקרינג Gate’s Of Hell עם גומי בחלק התחתון של טבעות המתכת לשם התנגדות לזקפה- לצד איפשור שלה.
(טבעות המתכת יהיו כמובן בדיאמטר תקין שלא יפגעו בסירקולציה).
אני תוהה לעצמי אם יש כאן מי שחשבו על בנייה דומה או התנסו בבנייה של משהו בסיגנון ואולי יוכלו להמליץ ולייעץ על חומרים או אופן בנייה ואם בכלל כדאי..
אני פשוט ממש מנסה למצוא את החומרים המתאימים ולהבין עד כמה העניין יהיה כדאי.
תודה ענקית מראש לכל מי שהיה לו/לה די כוח כדי לדבוק ולקרוא את כל החפירה שלי עד לסופה
עצות והמלצות יתקבלו בברכה :)
