בזמן האחרון אני רואה גברים, אחרי שלא עניתי להם להודעת ה copy-paste, שולחים לי הודעת המשך.
אני שואלת אותם אם אפשר לשאול שאלה ואחריה מסבירה להם במילים יפות את מה שאני כותבת כאן.
אולי זה לא נכון, אבל אני רואה פה את רוב הגברים כבתור ישות אחת, נואשת, שחושבת שאם הם ישלחו מספיק הודעות למספיק בנות הם יצליחו למצוא את האחת שתסכים להזדיין. הישות הזאת תנסה כל טריק שבשרוול שלה בשביל המטרה הנעלה: מנחמדות ועד למניפולציות רגשיות. הכל כשר במלחמה ואהבה, הא?
האמת היא שכל השיטות מרחיקות אותנו, הנשים. רובנו מבינות מה עומד מאחורי המילים ואני בטוחה שאני לא היחידה שסולדת מכם.
האם אני מחשיבה את אוכלוסיית הגברים פה למסכנה? כן. אני לא יודעת מה אני הייתי עושה אם אני הייתי במצב הזה. אני בטוחה שזה כואב שמסננים אותכם על ימין ועל שמאל. אני בטוחה שאתם סובלים בחיפוש אחר הכוס המוזהב.
אני כן יודעת שהייתי מנהלת את המרדף בצורה נכונה יותר.
אז כן, הפסקתי לשים תמונה שלא מתאימה לאישיות שלי, רק בשביל שגברים לא יעזו לכתוב לי. אני מקווה שהפוסט הזה יעשה את העבודה במקום.
