בר בשחור לבן

אני יודע שאף אחד לא מעניין אותך

את רגילה להיות קרה

רגילה להיות נחשקת ובלתי ניתנת להשגה

איכשהו רק איתי את נמסה

את לא נותנת לאף אחד להתקרב

אבל כשאני נוגע לך בחזה 

את פוחדת שהיד שלי תמחץ לך את הלב ושאתרחק

את רגילה שאני רואה דרכך

זה מרגיש לך הכי טבעי כשאנחנו ערומים במיטה

הקול שלי מהדהד לך על העור והנשימות שלך

מחממות את כל הקור

את נרטבת מהשפתיים שלי מהדרך שהן נוגעות

והמילים שהן אומרות 

אוהבת שאני תופס אותך חזק במקומות העדינים

שאת חופשיה אבל

שייכת לי.