כף רגלי דרכה פה

היא מתוקה כל כך.

האמת מה שמפעים אותי שבתוך כל החוויות שעברה ושיכולים למלא ספר עב כרס ורב מכר, עדין יש בה תום ילדות שאינו רוצה להעלם לעולם.

והיא נחמדה לי. כמו כפפה ליד וכמו פפיון למשרת בריטי, היא נחמדה לי. מרגיש את האחריות בהולכה שלה בעולם הבדסמ"י שלי. כן כן, לכל אחד עולם בדסמ"י משלו ותובנות שלו על עולם זה.

היא כנועה ללא יומרות לשלוט בי מלמטה. נותנת את עצמה ללא גבול, אולי כי לא אוהב להציב גבולות. ובתוך כל זה מוחה חד כתער, והאינטלגנציה הרגשית שלה גבוהה מאד.

שם לב, שטראומות העבר שלה הולכות והמתכהות ככל שהקשר שלנו מתדהדק. וזה יוצק משמעות נוספת לקשר שבנינו.

ומרגיש לי שהיא הכי שלי שיש