לפני 6 שנים. 27 באפריל 2018 בשעה 14:27
על המיטה, ערומה ומפושקת, מביטה בגזיר הנייר שבידה וממלמת בדבוקת את התפילה שחברנו יחד. הקולר על צווארה וורוד ויפה וכל כך נכון. עיניה מצומצמות בריכוז...
בידך אפקיד רוחי... כל גופי וכל פיסת מחשבה שבמוחי....
מבט של תינוקת קטנה מתרכזת בתפילה..
אוהב אותך חיית המחמד הכי הכי שלי!
עוד רגע קט, ונכנסת לה שבת.
ואת במוחי קבעת לך משכן של קבע.
אתכגעגע אליי אהובה, ואנו לא נפרדים... רק קצת עסוקים, שהרי אחרי שבת יש תמיד.......