בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כף רגלי דרכה פה

אנקדוטות
לפני 6 שנים. 4 ביולי 2018 בשעה 7:54

כשאני יושב והיא עומדת ככה מולי בבגד שמכסה טפח ואווריריותו מגלה הרבה יותר.. ראשה מורכן, והיא רק מחכה למוצא פי, אני אוהב להמתין.

להרגיש את השקט.

לגנוב עוד קצת זמן..

זה זמן איכות שבו המתח נבנה ומתעצם.

אבל את רוצה לכרוע כעת על ברכייך, אהמממ,,, אני שואל את עצמי למה את לא עושה את זה. אני חושב שאת כמהה לקבל את הפקודה הזו ממני. זו והאחרת.אני צודק? ספק שואל ספק אומר לה.

מה זו האחרת, שואלת?

אהמממ, גם זהאת יודעת אבל רוצה לשמוע. נכון?

אדוני אתה קורא אותי כספר פתוח, עונה היא והסומק מציף את לחייה.

אז תבקשי!

אדוני בבקשה...

לא כך, תבקשי!

אדוני בבקשה תפקוד עלי להתפשט ולכרוע.

בגלל שזה לקח זמן אז נשנה את זה קצת. תתפשטי ותשכבי על ברכי. תספרי יפה כל הצלפה ותודי לי בסוף.

כן אדוני...

והנוזל שזורם על פנים ירכיה....

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י