(שו)(נש)לט

"את ונילית,

את חוששת,

את מפחדת,

את צודקת,

הרי מי לא מפחד מהלא נודע,

בעצם יש,

מי שמחכה לו בפינה,

מי שיודע שעצם הציפייה לפחד זה בעצם לחבק אותו, להתמסר אליו, 

את מפחדת מתמונות של אחרות,

את מפחד מהגדרות קיצוניות,

הרי את מפחדת מחוסר הידע,

אז אולי תשאלי את עצמך, אם אני אדע??? 

אם אני אדע שלהתמסר לך ולהיות כנועה לך

זה אומר להאמין בך?

אם אני אדע שהכאב שבא ממך זאת בעצם הדרך המיוחדת שלך להראות לי מה המשמעות של אהבה והנאה?

אם אני אדע שבעצם כל מה שתחליט בשבילי גם אם זה למתוח את הנפש שלי אל הקצה, זה אומר שאתה תחבק אותי כל הדרך חזרה?

אם אני אדע שכל זה בעצם כי אתה חושב עליי ולא בהכרח רק על עצמך אז זה אומר שאני הכל בשבילך כמו שאתה הכל בשבילי?

אם אני אדע שמאחורי השוט המצליף והכואב מסתתרת לה יד חמה ומלטפת בסוף? 

הגדרה זאת סהכ מילה לא ברורה,

כי כל אחת רואה את זה שונה,

בתכלס המציאות מוכיחה אחרת,

אין הגדרות, יש להחזיק  ידיים ולצעוד יחד אל הלא נודע"