אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות בהקיץ

לפני 3 שנים. 4 בינואר 2021 בשעה 6:29

עוד לפני שהצלחתי להבין עם אני ערה או לא כבר הייתי על הברכיים, אחרי שהגשתי לאדוני את הקפה שהכנתי לו.

הוא קרא לי לבוא על הברכיים אל בין רגליו, כשהוא יושב על הכורסא הנוחה שלו.

"תמצצי, ילדה טובה שלי".

בוקר טוב אדוני 💜 

לפני 3 שנים. 29 בנובמבר 2020 בשעה 16:03

זה בסדר מבחינתי שתחשבי שאני משוגעת.
זה מה שאני רוצה ממך, זה מה שאני צריכה ממך ואת תתני לי את זה או שתלכי.
את תתני לי את גופך, את תגנחי את השם שלי, את תענגי אותי, תעטפי אותי ברוך שלך ותתני לי לעטוף אותך ברצונות ובחשקים שלי.
את תהיי לרשותי, כחומר בידיי, כלי קיבולת לתשוקתי אליך.

לפני 3 שנים. 25 בנובמבר 2020 בשעה 8:35

אני לא צריכה להכיר כל מסושנת שמגיע לסשן עם אדוני.
אם וכאשר הן יהפכו למשמעותיות עבור אדוני, הוא כבר יבחר אם להכיר לי אותן או לא.

לפעמים כשהן מגיעות אני בבית, לפעמים לא.
לפעמים אני מקנאה, לפעמים לא.

לפני 4 שנים. 15 בנובמבר 2020 בשעה 5:44

החיים נעים בין קודש לחול, בין הונילי לבדס"מי, בין שחור ללבן.

אני שם באמצע, הקו המחבר בין כל נקודות הקיצון שהן אני.

החיים נעים בין מהלך השבוע לסוף השבוע, בין השגרה למסעיר, בין רעש היום יום לשקט של החופש.

התחיל עוד שבוע, אולי יתערבבו הפעם קודש וחול.

 

לפני 4 שנים. 14 בנובמבר 2020 בשעה 8:22

אתמול ניצת בי שוב פתיל החשק להרגיש אותך בתוכי, להרגיש אותך ממלא אותי.

אחרי תקופה יחסית ארוכה בה הרגשתי לא סקסית, לא מפתה ומשעממת (התחפשתי לשגרה) בימים האחרונים משהו קורה בי.

אני פתאום מרגישה סקסית למרות העלייה במשקל, אני מרגישה תשוקה שוב.

זה משפיע על כל היום יום שלי.

זה משפיע עלינו.

 

כבר כמה ימים שאנחנו רעבים אחד לשנייה וזה מדהים.

 

אתמול היו כמה רגעים שלא אשכח לעוד הרבה זמן.

אדוני ואני ערומים מול מראה.

פעם ראשונה שהסתכלנו אחד לשני בעיניים דקות ארוכות, תוך כדי שאדוני בתוכי, זז, מרעיד אותי, כובש אותי וממחיש לי מה שייך לו.

ראיתי את התשוקה בעיניו, ראיתי את המאמץ, ראיתי את העונג ואת חצי החיוך של השולט שבו.

זה היה רגע כל כך אינטנסיבי, הרגשתי כאילו עוד שניה נתחיל שנינו לבעור.

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 11 בנובמבר 2020 בשעה 6:12

עד שהכרתי את אדוני לא הייתי בקשרים עם גברים.

לפני הצבא ובצבא הייתי עם נערים (הם לא היו גברים ואני לא הייתי אישה), מאז השחרור ידעתי רק תשוקתן של נשים.

וואו כמה יש לי לספר על תשוקתה של אישה, על הרוך, על הרגיש, על האסרטיביות, על הדומיננטיות, על סקסיות, על נשיות שמתבטאת בכל כך הרבה צורות וצבעים.

אני יודעת לענג אשה, אני יודעת ללחוש לאוזנה, ללקק ברוך את צווארה, ללפף את שערה בידיי ולמשוך את ראשה לאחור כשאני חודרת אליה בבת אחת ולראות את עיניה נפקחות בהפתעה.

אני יודעת גם להתענג מאשה.

 

לא הכרתי תשוקה של גבר לפני אדוני.

לא הכרתי גוף של גבר, לא נגעתי בגברים או עינגתי גברים מעולם, שכבתי עם נערים שלא ידעו לענג אשה (אז גם אני לא ידעתי).

כשהכרתי את הגבר המדהים שיהפוך לאדוני לא תכננתי להפוך להיות שלו, האמת שלא תכננתי כלום ולא ידעתי כלום.

שנתיים וחצי ואני עדין לומדת, לומדת להכיר את גופו, את חשקיו, את מה שעושה לו נעים, את מה שהוא אוהב, לומדת את צלילי העונג הפורצים ממנו,

לומדת איך לקרוא את הרגשות שלו מתוך מה שהוא לא אומר לי, לומדת לאהוב אותו ואת כל חלקיו, לומדת איך לשרת אותו בדרך הטובה ביותר,

איך להיות שלו בגוף, בלב ובנפש.

 

 

לפני 4 שנים. 9 בנובמבר 2020 בשעה 5:56

תמיד היה בי משהו שונה.

מגיל 14, הרגשתי שונה מכל השאר.

חשבתי אחרת מבנות גילי, נמשכתי מינית אחרת, נשיות ומראה חיצוני נתפסו אצלי אחרת מאצל שאר הנערים והנערות.

עד היום אני מרגישה שונה, לא שייכת לאף קהילה למרות שעל הנייר, מתאימה לכולן.

אולי יש בי צורך כזה, להיות השונה.

 

לפני 4 שנים. 7 בנובמבר 2020 בשעה 9:14

אתמול אדוני נתן לי אישור לאונן ולגמור, בראש לי כבר תכננתי לעשות מזה Event.

אדוני הלך לישון בחדר השינה שלנו ואני תכננתי לי מקלחת מפנקת עם תחליבי רחצה, שמפויים יקרים, מסכות לשיער, הויברטור החדש ולוב.

נכנסתי למקלחת שטפתי את עצמי, חפפתי, גילחתי, התמסכתי, אוננתי, גמרתי ועכשיו צריך ללכת להעיר את אדוני.

 

החלטתי ליזום יקיצה במציצה מענגת.

אני לעולם לא יוזמת, לא סשנים ולא סקס, זה פשוט לא ממקומי, אך אתמול אחרי המקלחת הזאת הרגשתי כל כך סקסית,

יצאתי ממנה יותר מטונפת ממה שנכנסתי, למרות כל הסבונים היקרים.

נכנסתי לחדר, לבושה בחוטיני האדום שאדוני אוהב ובגופייה שחורה קצרה וניסיתי להעיר את אדוני.

אחרי כמה ניסיונות להעיר אותו בליטופים אדוני משך לי את היד והכניס אותי למיטה איתו, מאחוריו.

עברתי קדימה והתחלתי ללטף את הזין של אדוני מעל המכנסיים ולאט לאט הורדתי אותם.

מצצתי, ליקקתי, ושאבתי אותו לתוך פי, תוך כדי שאני מתענגת על הקולות שיוצאים ממנו.

זה היה רעיון נהדר, אדוני התעורר מרוצה מהנשלטת שלו ומסופק.

ואני, אני הייתי בעננים מכך שגרמתי עונג לאדוני ואפילו גמרתי שוב אחרי המציצה.

 

היה ערב מדהים, ראינו סרט ואכלנו יותר מדי שטויות, היה תענוג והשעה היתה כבר מאוחרת.

פתאום אדוני עוצר את הסרט ואומר "מה את אומרת? יש לי חשק להצליף לתחת הזה, משהו קצר ואז נחזור לראות את סוף הסרט או שנשמור את זה למחר?"

בהתחלה עניתי "מה שתרצה אדוני" ואחרי שהתעקש לשמוע מה אני בוחרת, בוודאי שבחרתי לעצור את הסרט.

נכנסנו לחדר המשחקים שלנו ואדוני הפשיט הוריד לי את המכנסיים והתחתונים ומיד החל לשחק בי עם הפלוגר החדש שלו ששמר כדי לחנוך עלי. הוא מדהים וזה בדיוק סוג הכאב שאני אוהבת. משם עוד כמה כלים שומשו על גופי והסשן הקטן הזה נגמר בזיון אנאלי מטורף שאחריו שנינו היינו בהיי וגמורים בו זמנית.

אחרי כמה דקות של חיבוקים בחדר חזרנו לסלון והמשכנו את הסרט.

היה ערב מדהים ומרגש, ערב של סערות תשוקה שהפרו את השקט.

 

כל כך הייתי זקוקה לזה.

לפני 4 שנים. 5 בנובמבר 2020 בשעה 5:19

חלמתי עליך, לא הכרתי אותך לפני.

התחלת איתי באוטובוס.

כשהבנתי שאת סכנה, שאת אש שעלולה לשרוף אותי, כבר היה מאוחר מדי ואולי בדיוק הזמן.

היה לי ברור שאני לא הולכת לשום מקום בלי לרקוד קצת בלהבות.

נגעת בי, ליטפת אותי, רקדת עלי ואני כבר דמיינתי אותי רוקדת בתוכך.

"אנחנו הולכות אלי..." את אומרת, לא שואלת ולא מצווה.

"אני אחריך", אני לגמרי אחריך.

הגענו אליך, סגרת את הדלת, אני מקלפת ממך את הג׳ינס, התחתונים והחולצה, מורידה לך את העקבים, מתפשטת בעצמי ולוקחת אותך למקלחת שלך, מרגישה לגמרי בבית בתוכך ובתוך הבית שלך.

 

לפני 4 שנים. 1 בנובמבר 2020 בשעה 6:14

אמרתי לך שאני השגרה, אלי אתה לא מתגעגע, איתי אנחנו נמרחים על הספה, איתי רואים סדרות ואוכלים שטויות, עלי אתה מניח ראש כשמשהו עובר עליך ועליך אני נשענת בעת הצורך ושלך כל הזמן.
איתי כבר אין ריגושים, אין סקסיות, אין טירוף יותר. יש רק כלים, סידורים, כביסות, תשלום חשבונות והשגרה, כל כך הרבה שגרה חונקת.
השגרה הזאת גומרת לי את הנפש. כל הימים נראים אותו דבר. אין לאן לצאת, אין איפה להיפגש, אין דייטים, אין מסיבות, אין ריגושים, יש רק שגרה.

אך לי יש בית אצלך ולך יש בית אצלי.
אתה העולם שלי ואני העולם שלך.
אתה החיים שלי ואני החיים שלך וחלק מהחיים זו גם השגרה.