יש לי פנקס קטן וכתום, שאני כותב בו דברים שאני רוצה שאזכור.
כבר שנים.
הוא עבר הרבה, הפנקס הקטן והמצ'וקמק הזה.
הנה כמה דוגמאות מייצגות:
-הזמן היחיד שבו אסור שבשום פנים ואופן יהיה קר, זה כשעצוב. (29.1.02)
-וותר מראש על מבחני סבלנות כשאתה עייף.(31.1.02)
-בחורף, השתדל לפחות פעמיים ביום, פעם ביום ופעם בלילה, להביט טוב טוב בשמיים.
זה ישמור על מרחב האופקים שלך. (2.02)
- יש משהו מטהר ברגש מוחלט, אם זה שמחה או עצב.
אפלה ואור יכולים לבלוע הכל אל תוכם.(4.02)
-אל תשכב עם בחורה אם אתה לא בטוח שאתה רוצה.
יהיה יותר פשוט להתמודד עם החרמנות אח"כ מאשר עם הרגשת הגועל שאחרי.(7.02)
-לא חוכמה למצוא מישהי לשכב איתה, חוכמה למצוא מישהי להפליץ איתה.(2002)
- אל תחכה שייגמר הדלק כדי למלא, אדיוט. (2002)
-הערכה (או הכרה בערך) מאוחרת היא פספוס. כיוון שהחיים לא במעשה עצמו, אלא בהרגשה בזמן המעשה.
(2.03)
- נעליים נוחות וציחצוח שיניים פעמיים ביום הם דברים שצריכים להיות לך תמיד.(2003)
-זמזם מתי שרק אתה יכול.
-התענג על נצחונות הרבה, למשך זמן קצר, או מעט, למשך זמן ארוך. (2005)
- הכל אשליות.
(ומיד אחרי זה רשמתי...)
- גם זה.(2005)
- להיות אמיץ תמיד השתלם לך.(2006)
- אתה רגיש מאד לתחושות חוסר אונים. (2007)
-אף פעם אל תעשה כלום.(2007)
-נקה את הבית, אתה אוהב לראות את הרצפה.(2008)
- אף אחד לא יכול לעשות מה שאתה עושה.
אפילו אם זה חרא.
(2008)
לפני 15 שנים. 3 באוקטובר 2009 בשעה 10:12