👑
יושבת במרפסת ביתי,
צופה אל עבר הים.
רואה הרבה ספינות עוגנות אי שם באופק,
אך אחת מהן, יפה במיוחד,
ספינת התענוגות
מהממת, זוהרת, מהפנטת, קוראת לי להגיע
מושכת מאוד מאוד.
ואני יוצאת אליה.
עוזבת את מרפסת ביתי,
עוזבת את המוכר והבטוח,
עוזבת את הרוגע והשקט הנפשי,
יוצאת לעבר ספינת התענוגות המהפנטת.
הדרך לא פשוטה,
בחלקה אני שוחה
בחלקה אני שטה בכלי שיט מזדמנים,
והכל כדי להגיע לספינת החלומות,
לספינת התענוגות המהפנטת.
על הסיפון יש חיים חדשים.
חיים בלתי מוכרים,
חיים שמחים,
חיי החלומות.
ואני שטה, שטה ושוחה.
בדרך יש גלים גדולים,
רוח סערה,
גשם...
אני רוצה לוותר
רוצה לחזור לשקט,
רוצה לחזור למרפסת ביתי המוכרת והבטוחה
למה אני צריכה את כל זה?
למה זה טוב?
מה רע לי במרפסת ביתי?
אני עוצרת לרגע,
מחשבת מסלול,
מסתכלת על הספינה
ומבינה שממתינים לי שם
והספינה קוראת לי,
האורות מרתקים אותי,
מושכים ומבטיחים עונג רב,
חוויות חדשות ובלתי נשכחות
ואני נמשכת אל האורות
של ספינת התענוגות...