לפני 4 שנים. 29 באוקטובר 2020 בשעה 14:12
👑
פנטזיות רצות במחשבות, צצות פה ושם על אנשים אמתיים ולא אמתיים בחיי, אפילו על שפחה😍
אחת הפנטזיות לא נותנת לי מנוח כבר הרבה זמן, על אחד הכפיפים שלי, צעיר צעיר, ממש ילד...כשהוא מסתכל עליי עוברת בגופי צמרמורת...
כשאני מודיעה משהו בקבוצת העבודה, הוא תמיד הראשון לענות. כשאני מזמנת אותם לפגישת זום, הוא תמיד הראשון להתחבר והאחרון להתנתק..
אני עורבת לו, מחכה שיגיע לנקודת הרתיחה, שימעד, שיעשה איזה צד, או יאמר משהו שיאפשר לי לטרוף..
בא לי להשפיל אותו, בא לי לחבק אותו..הוא כל כך יפה, עדין עד כדי כך שאני רוצה לתפוס אותו בצוואר, להדביק לקיר ולהחזיק כך עד שאחוש שקשה לו לנשום, לראות בעיניו פאניקה מהולה בהערצה... החיוך העדין שלו כשהוא מסתכל עליי משמיט את הקרקע תחת רגליי...
ד' יקר שלי! המלכה מתבשלת על אש קטנה וממתינה...
עד אז, תהנה מהחופש..
👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑👑