בהמשך לפוסטים הנהדרים של פרלין על גבריות ונשיות... עלה בי החשק לשתף פרספקטיבה:
(מעט מחשבות מפאת קוצר זמן)
נשיות
פרח, פאר הבריאה, מחזוריות, יחסיות...
ממש כמו פרח, הגשמת ייעודה בשיא פריחתה - מלבלבת ופורצת (המעבר מנערות לנשיות); נעה ברוך מהפנט (כל תנועה, קטנה כגדולה); מתמתחת לעבר קרני השמש (בהדגשת קימוריה ושבריריותה); מופיעה במלא תפארתה (הרבה מעבר למה שדרוש כדי למשוך את תשומת לב המפרים: דבורים, גברים); מקיימת מחזוריות פועמת של התחדשות (משילה את שנבל ומלבלבת את החדש); יודעת את דרכה ויעודה (פרח נטוע, המייצר צוף שמושך אליו ממרחק, הפרח מזמין אליו בקבלה ולא נודד בעצמו בחיפוש אחר ייעודו);
גבריות
אדמה, הזנה, הגנה...
ממש כמו אדמה, הגשמת ייעודו בלייצר סביבה אופטימלית המאפשרת לפרח לממש ייעודו. אדמה פוריה עוטפת, מזינה ומגינה. האדמה גם היא מחזורית ופועמת, אך ללא שורשי הפרח, האדמה הופכת לחול נישא ברוח...
האדמה סופגת ומכילה את כל מה שהפרח צריך בכל שלב במחזוריות הקסומה שלו.
האדמה לא מקנאה במפרים, גם אם אלו נהנים מהצוף המושך של הפרח.
האדמה נרגשת ומתמלאת עונג וגאווה כשהפרח מופיע במלא תפארתו ומגשים את ייעודו.