ניו אנ סים

לפני כמה זמן נתתי עצה למישהי לגבי גיבוי הבלוג... אך מסתבר שזה לא באמת עובד - האיג'נט לא יודע לדפדף לעומק...

עלה בי הרצון לגבות את כל מה שכתבתי כאן במשך שנים... רק כי פתאום הבנתי שזה יכול להיעלם בקלות...

הצעות? רעיונות? יתקבלו בברכה.. 

@כלובי, נראה לי שכל אפשרות ייצוא בפורמט כזה או אחר תתקבל בשמחה כאן....

בהמשך לפוסטים הנהדרים של פרלין על גבריות ונשיות... עלה בי החשק לשתף פרספקטיבה:

(מעט מחשבות מפאת קוצר זמן)

נשיות

פרח, פאר הבריאה, מחזוריות, יחסיות...

ממש כמו פרח, הגשמת ייעודה בשיא פריחתה - מלבלבת ופורצת (המעבר מנערות לנשיות); נעה ברוך מהפנט (כל תנועה, קטנה כגדולה); מתמתחת לעבר קרני השמש (בהדגשת קימוריה ושבריריותה); מופיעה במלא תפארתה (הרבה מעבר למה שדרוש כדי למשוך את תשומת לב המפרים: דבורים, גברים); מקיימת מחזוריות פועמת של התחדשות (משילה את שנבל ומלבלבת את החדש); יודעת את דרכה ויעודה (פרח נטוע, המייצר צוף שמושך אליו ממרחק, הפרח מזמין אליו בקבלה ולא נודד בעצמו בחיפוש אחר ייעודו);

גבריות

אדמה, הזנה, הגנה...

ממש כמו אדמה, הגשמת ייעודו בלייצר סביבה אופטימלית המאפשרת לפרח לממש ייעודו. אדמה פוריה עוטפת, מזינה ומגינה. האדמה גם היא מחזורית ופועמת, אך ללא שורשי הפרח, האדמה הופכת לחול נישא ברוח...

האדמה סופגת ומכילה את כל מה שהפרח צריך בכל שלב במחזוריות הקסומה שלו. 

האדמה לא מקנאה במפרים, גם אם אלו נהנים מהצוף המושך של הפרח. 

האדמה נרגשת ומתמלאת עונג וגאווה כשהפרח מופיע במלא תפארתו ומגשים את ייעודו.

לא תמיד אני יודע מה היא צריכה שאהיה...

לרוב אני בדמות המעסה, לעיתים "מחלץ אורגזמות" כפי שהיא מכנה את זה ולעיתים סתם רהיט שימושי סטטי שלא מושך תשומת לב...

הערב משהו שונה .. משהו שלא ידעתי שקיים בה... שקיים בי...

השעה 22:30, היא חזרה ממשחק. אני שומע אותה עולה במדרגות ומגיעה לחדר השינה. אני עוד רגע נרדם, החדר מוכן כפי שהיא אוהבת (נרות, מוסיקה מרגיעה, ג'וינט שמחכה לה במרפסת...)

אני מיד רואה שהיא נסערת... יושב איתה בחוץ ומקשיב לתסכול שלה על המשמעת של חברות הקבוצה, על הטעויות שעשו על המגרש... היא גם בימים הורמונליים ולכן הכל מגיע בעוצמה חזקה יותר...

אני יורד על ברכיי לפניה כדי לחלוץ את נעליה... ולהרגיע אותה במעט. היא מיוזעת ממש, הגרביים ממש ספוגות זיעה ואני פושט אותן בעדינות בזמן שהיא בשטף ובלהט הדיבור. אני מציע לה עיסוי מפנק להרגעה והיא מעקמת פרצוף ואומרת "אני חושבת שלפני כן אני רוצה קצת לפרוק..."

"ברור" עניתי והתיישבתי לידה להקשיב להמשך הדברים.

היא מחייכת ומורה לי עם האצבע לחזור שוב לרצפה אל כפות רגליה. חשבתי שהיא רוצה עיסוי כפות רגליים (למרות שלרוב היא מעדיפה להתקלח לפני), אז ניגשתי מיד למלאכה. מבלי מילים היא נעמדה ואני הזדקפתי גם על ברכיי, מביט בה. היא דחפה שוב את ראשי למטה וחשבתי שאולי היא רוצה שאשנק את כפות רגליה המיוזעות (היא אמרה לי לא מזמן שזה מחרמן אותה ומזעזע אותה ביחד....).

אך לא... הלילה זה שונה...

היא דורכת לי על העורף כאילו מסמנת לי להישאר שפוף ונכנסת לחדר הארונות... כעבור רגע היא יוצאת משם ונעמדת מאחורי... ללא מילים, היא מעבירה את כף רגלה על הישבן שלי כאילו מסמנת לי להרים אותו. ואז היא רוכנת לעברי ובמשיכה אחת מפשילה לי את התחתונים עד לקו הירכיים ..

אני שפוף, ראש באדמה, ישבן מורם, חשוף, פגיע, מבולבל... ואז, ללא הכנה, אני שומע שריקה ומיד אחריה כאב חד בישבן שמתעצם עוד יותר כמה שניות אחרי המכה..

ידעתי שיש לנו בחדר הארונות שוט וגם קיין... היא השתמשה בשוט פעם אחת לפני הרבה שנים, כששיחקנו קצת.. אך אמרה שזה לא עושה לה טוב ושהיא לא נהנת להכאיב לי .. בקיין מעולם לא השתמשנו. עד לפני רגע....

אני מחזיק את עצמי עד כמה שאני יכול... הגוף רועד... אני מנסה לאפשר לה לכלות בי את זעמה... ומנסה להישאר יציב כדי שלא להכעיס אותה מעבר...

בין הצלפה להצלפה, אני ממש מתחבר לכעס שלה על חברותיה לקבוצה... וכמעט מבין את הצורך שלה לפרוק את העצבים... ומנסה ממש להיות מה שהיא צריכה עכשיו ולקבל בהכנעה ובגאווה את העובדה שאני מאפשר לה "לפרוק"..

------

הישבן בוער מההצלפות שלה

הפנים בוערות מבושה 

המחשבות משתוללות ללא מנוח

הדמעות זולגות, ספק מכאב, ספק מאושר על כך שהסתיים סוף סוף "החינוך"

"לא יודעת למה זה תמיד מחרמן אותי לחנך אותך עד דמעות..." היא אומרת בזמן שהיא נשכבת על הבטן ומסיטה רגל הצידה. היא מפעילה את הרוטט ומצמידה אותו למקדש שלה, מה שגורם לעוד הקשתה בגב והבלטת הישבן שלה כלפי מעלה.

ברור לי מה מצופה ממני, אך אני מתעכב עוד רגע, לנשום ולאסוף את עצמי...

עם היד השניה היא מפשקת את ישבנה מבלי לומר מילה. היא חסרת סבלנות היום... כדאי שלא אתעכב יותר, אני חושב לעצמי וצולל פנימה.

רימינג אחרי סשן חינוך, הפך לעניין שבשגרה אצלנו... אך היום הרגשתי שמשהו אחר מתבקש כאן... כאילו שעלינו שלב... 

"תודה" אני ממלמל בין ישבניה. מרגיש את הדופק בפנים הבוערות...

"לא שמעתי" היא אומרת.

מנתק מגע לרגע מישבנה, "תודה" אומר בקול רם יותר ורועד הרבה יותר...

שקט מתוח באוויר, למרות שאינני רואה את פניה, אני ממש מרגיש את החיוך שנמתח על שפתיה..

"בבקשה" היא אומרת ומפסקת שוב את ישבנה השמאלי, כאילו קוראת לי לחזור למשימתי.

כעבור דקותיים, כשהלשון שלי מזדקרת בגאווה עמוק בתוך התחת שלה, היא מתפוצצת באורגזמה אדירה שמתחילה שרשרת מופלאה שנמשכת ונמשכת עד שהיא זורקת את הרוטט הצידה ושוקעת לה בסטייט של שלווה וסיפוק.

החיוך שלה עדיין שם. היא מרוצה.

ארוחת ערב במסעדה מעולה. חברה טובה ושיחה מעניינת סביב השולחן... אך המחשבה נודדת. המבט והתודעה מרוכזים במלצרית ששירתה אותנו. חיוך, מבטים מצטלבים, מבוכה קלה...

היא אישה גדולה, צעירה, תווי פנים מודגשים, שיער זהוב אסוף בקוקו מתוח ומוקפד, גב מקומר, יציבה מתוחה וגאה, ישבן מלא הוד והדר, עטוף במכנס בד משתפל, ירכיים מלאות ונעלי בלנדסטון...

(כן, בלנדסטון. שילוב של אלגנטיות, נשיות, וגם חומה ומגדל.... אך זה כבר סיפור לפוסט אחר.)

תוך כדי שאני מהרהר באי נוחות שאני חש משום שהיא משרתת אותנו, נופל לה מזלג משולחן סמוך שהיא פינתה. זינקתי מיקומי כדי להרים את המזלג והיא חייכה לעברי מלמעלה...

רציתי לשאול אותה אם אפשר לעזור לה עם המגש או אולי לעשות לה עיסוי כתפיים בזמן ההפסקה... אך הסתפקתי בחיוך מבויש חזרה.

כשיצאנו, הצטלבו דרכינו שוב לגמרי (לא) במקרה... עצרתי וסימנתי לה לעבור לפני. היא חייכה בנימוס ואני השפלתי מבט וצעדתי אחריה עד היציאה מהמסעדה.. 

אם היה אפשר לתמלל את המחשבות של שנינו בהליכה הקצרה הזאת:

אני: "שבי רגע ואמזוג לך כוס יין, אעסה את כתפייך, אבקש רגע להיכנס למטבח ואכין לך משהו קטן וטעים... לא בשל המשחקיות בהיפוך תפקידים, אלא כי ככה מרגיש לי נכון. מאוחר יותר, אחלוץ את נעלייך החלוציות, אעזור לך לפשוט את בגדייך, אעסה את כל גופך בשמן לבנדר, אשמש לך כוויברטור, לקקן או כל מה שתרצי כדי לפרוק את המתח מיומך אל תוך פי המשתוקק. בבוקר, אנשק את ישבנך בדיוק בזמן שאת צריכה לקום ואכין לך בוקר נעים, ריחני, רגוע, טעים ומספק, כדי לטעון אותך שוב באנרגיה מלכותית..."

היא: "ג'נטלמן חמוד זה.."

1. מאד קשה לי לדבר על עצמי... (ועוד יותר למנות 10 דברים, אך מאיזו שהי סיבה אני מרגיש מחוייב)

2. גיליתי את האוננות לפני גיל 5 (כמובן שזרע התחיל להופיע רק בגיל מאוחר יותר, אך ההתמכרות לפולסים האורגזמיים החלה אז)...

3. מקור העונג שלי הינו העונג הנשי... זה נשמע קלישאתי, אך לחוות את העונג שלה (אפילו רק כצופה מהצד) זה מנוע המיניות המרכזי אצלי. לכן אני לא מצליח בכלל להבין סיטואציה בה היא לא מתענגת אלא עסוקה בעינוג. אולי ארחיב על זה בפוסט נפרד...

4. אני מאד אוהב להעניק מין אוראלי... הלשון אינה איבר עונג, היא איבר שמספק עונג ולכן אני מאד נהנה להפעיל אותה בכל דרך אפשרית על מנת לענג - כי אז כל התודעה מרוכזת בהענקת עונג לצד השני...

5. מאז ומתמיד הערצתי נשים... הערצה אמיתית וכנה. לא מעושה, לא על מנת למצוא חן .. כזו שמייצרת תחושת פליאה, יראה... והמגע עצמו לרוב מלווה בחרדת קודש ואפילו סוג של התעלות רוחנית... לכן מעולם לא הבנתי את התפיסה הפמיניסטית של שוויון - אין שום שוויון... תפקידנו לשרת, לענג, ולהגן... כדי לאפשר לכן, בהכוונה שלכן, את המעטפת האופטימלית לפרוח במלא הדרכן... אין שיוויון בין פרח לאדמה - כל אחד נועד לאפשר לשני לממש את ייעודו... טוב, אולי גם על זה אכתוב פוסט נפרד מתישהו...

6. אני מטורף על נשים שהולכות אחרי התשוקות שלהן... אין דבר יפה מזה... נשים ששוברות טאבו, שמגלות את עצמן ואת כוחן... ששמות את העונג שלהן במרכז... שמתייחסות לזכות להעניק להן עונג כמתנה ייחודית שיש להרוויח אותה בכל יום מחדש... מתנה ששמורה ליחידי סגולה... "זאת זכות לתת שירות"... 

7. יוגה היא עוגן מאד משמעותי בחיים שלי... עומק אינסופי של חקר ולמידה.. זה כמו כפתור אתחול מחדש, רק שבכל פעם אתה הופך לגרסה מעט טובה יותר של עצמך... זה מסע שתכליתו היא הדרך עצמה... 

8. אף פעם לא הייתי עם שולטת... הייתי עם נשים שנחשבות "אגואיסטיות", שממוקדות בעצמו ובהנאה שלהן ... הן תמיד הופתעו כשגילו שזה בדיוק העניין שמדליק אותי... אך לא הייתי עם קינקית, בדסמית או מישהי מנוסה כשולטת..

9. אישתי, לא בעניין בכלל... עולם הפנטזיה שלה הוא דווקא בצד ההפוך, אך אין שום דבר קינקי או בדסמי שבכלל מסעיר אותה. אנחנו ביחסים "מאפשרים" כמעט מההתחלה ובמשך השנים מצאנו איזור נוחות שמתאים לכל אחד מאיתנו ביחד ולבד

10. אוכל עבורי היא שפה... כשהשפה עשירה ומגוונת, יש הרבה דרכים לומר כל דבר... כך גם באוכל - מרחב אפשרויות אינסופי ומלא בתשוקה... ויש גם סיפוק אדיר בלראות אנשים אוכלים בתאווה את פירות עמלך.. 

----

כמובן בהמשך לטרנד שהתחילה @טלי35....

(מצטרף לבקשה הכלובית לאפשר תיוגים)

אף פעם לא היתה ברורה לי הקורלציה בין פעולה שלה לאי נוחות שלי....

ככה סתם פתאום, באמצע היום, היא קוראת לי ואני כמובן עוזב הכל ומתייצב. חשבתי שמדובר במשימה קצרה ולכן עזבתי את הזום באמצע וביקשתי מהצוות להמשיך בדיון עד שאחזור תוך כמה דקות.

ניסיתי לומר לה משהו על זה כשגיליתי את אופי המשימה, אך קיבלתי חיוך כזה אמביוולנטי, שלא מותיר ספק... זה ממש לא מעניין אותה שאני באמצע עבודה ושיש עוד 4 אנשים שתלויים בהחלטות שצריך לקבל כדי לתכנן את המשך השבוע.

היא קראה לי בכדי לקרוא.

היא קוראת את הספר Insatiable Wives וממש מתענגת (בכל מובן אפשרי) על כל פרק בספר הזה. אז כל פעם, כשיש לה קצת זמן, היא קוראת לי כדי לקרוא.

היא החליטה שאת כל הספר הזה היא קוראת בישיבה על "כס המלכות" שלה...מדובר בכסא שהיא הזמינה מיצרן רהיטים ביפו, לפי הגדרות קפדניות... הכסא הגיע כבר לפני שבועיים, אך התחלנו להשתמש בו רק כשהתחילה לקרוא את הספר, לפני כמה ימים. היא חיכתה לרגע שיגיע הספר כדי "לחנוך" את הכסא החדש. לפעמים נדמה לי שהכל אצלה מתוכן מראש לפרטי פרטים.... גם אם הפרטים נראים כמו משהו שלא סביר שמישהו יתכנן...

ובכן, מדובר בכסא נוח עם רצועות רחבות, משענת וידיות מלפנים. מתחת לרצועות ישנה כרית מתנפחת עם משאבה בלחיצת כפתור, כדי שהיא תוכל להתאים את גובה הראש שלי או יותר נכון, את עוצמת ההיצמדות של הפה שלי עם חור התחת שלה...

אני יודע מה מצופה ממני ובלי מילים מיותרות, התמקמתי במקומי על הרצפה כשהראש שלי מונח על הכרית המתנפחת... מבין הרצועות צפיתי בה פושטת את הטייץ ואז רוכנת מעליי עם חיוך זדוני שאני מכיר כבר כל כך טוב.. "תפתח" היא אומרת ואני פותח את הפה כדי לקבל את הרוק שלה בשקיקה והתלהבות מופגנת, כי כך היא אוהבת.. "זה נוזל סיכה מושלם, שיעזור לך להיכנס ממש עמוק הפעם" היא אומרת ואני מבין שזה עומד להיות ארוך הפעם ושהצוות שלי יבינו בשלב מסוים שאני לא חוזר ושכדאי שימשיכו בלעדי... 

ואחרי שהיא התמקמה בנוחות וכיוונה את הראש שלי למקומו, שמעתי את האנחה הזאת שמעדכנת את הסביבה הקרובה, שהיא מרוצה.

ולי לא נותר אלא לשקוע במחשבות על שורש ק.ר.א. ואיך שהוא בא לידי ביטוי באופן כל כך שונה. וגם על העובדה שהקריאה שלה תלויה בזה שהיא קוראת לי... כאילו שהקריאה בספר לא יכולה להתקיים מבלי שהלשון שלי מפלסת את דרכה למעמקי הנשמה....

המשקל של היד שלה על הראש שלי, מנכיח אותי במקום שלי... ספק מלטפת, מעודדת, ספק לוחצת ומצמידה...

הדרך שבה אני ממלמל בין פלחי ישבנה, מדגיש את מקומי עוד יותר... למדתי כבר לנשום, ללקק ואפילו לדבר תוך כדי, כדי חלילה לא להפסיק לרגע ולגרום לה להתחיל הכל מהתחלה...

איבדתי תחושת זמן... מרגיש לי שעברו שעות מאז נכנסתי הביתה וננזפתי על איחור קל בשל הפקקים באיילון... היא היתה חסרת סבלנות וסימנה לי מיד להתחיל במלאכה...

פוט מסאג'

עיסוי לחיצות

ורימינג... שעות של רימינג...

ואז, היא שולחת אותי להכין את האמבטיה שלה עם נרות סביב וכל מה שהיא אוהבת.

להגיש לה את כוס היין הלבן הצונן רק אחרי שהתמקמה בנינוחות.

ולרוץ להכין לה א.ערב כדי להספיק לפני שהיא יוצאת מהאמבטיה.

אך כל זה עוד לפנינו... אני עדיין בשלב הרמינג שנראה שהערב הוא ארוך במיוחד... וזה קצת לא הוגן לקרוא לזה "רימינג" שכן המילה מגיעה מ "רים" קצה.. כאילו ליקוקים רק מבחוץ, סביב סביב... אך אצלה זה לא רימינג, יותר דיפינג.... היא אוהבת שאני ממש מזיין אותה עם הלשון שלי. ממש עמוק וחזק. היא קוראת לזה בכלל סקס אנאלי - ובאמת זה מה שזה ..

היום זה משהו מיוחד... היא לא מרפה ורק רוצה עוד ועוד... אני מכיר את הרעב הזה שלה... כשהיא במצב הזה, שום דבר לא עוצר אותה...

כל הפנים שלי כואבות כבר... הלשון, הלסת, האף, הלחיים... הצוואר שלי כבר בקושי עומד בזה ואני ממש מתחיל להרגיש כאב בכל חגורת הכתפיים... נוסף לזה, חם.. ממש חם... והיא לא רוצה שנדליק מזגן... היא "נהנית מהזיעה", טוענת שזה מוסיף עוד סיכוך לאיזור (כאילו לא מספיק הרוק שלי והמיצים שלה...).

ואני ממלמל בין פלחי ישבנה... "את רוצה את הדילדו הסגול או אולי את הפלאג?" בתקווה שאולי כך אזכה להפוגה...

"שששש" היא אומרת לי תוך כדי שהיא שולחת שוב יד אחורה לראש שלי ומצמידה אותי חזק... "תתמקד במה שאתה טוב בו..." היא מניעה את האגן כנגדי, מסמנת לי לחדור עם הלשון לעומקים חדשים ...

"יש כאלו שמזיינים ויש כאלו שמזיינים רק עם הלשון"

"וואוו, איך שאני אוהבת אנאלי" היא אומרת אחרי שהדפה אותי כי לא יכלה יותר והסתובבה להביט בי. על פניה חיוך המשלב סיפוק, עריצות ויוהרה... לחייה אדומות מהמאמץ שליווה את שרשרת האורגזמות הנמרצת שחוותה בשעה ומשהו האחרונות... שיערה החלק דבוק לפניה מזיעה, כשהיא נושפת אוויר משפתייה הבשרניות במטרה להסיטו...

וכמובן שסקס אנאלי לא היה כאן... זה קצת מכעיס שהיא קוראת לזה ככה, כאילו מתגרה בי במכוון. 

"אתה הרבה יותר קשוב ונלהב אחרי השיעור של הבוקר... שמת לב לזה? נכון שזה עזר לך?" היא שאלה מבעד לחיוך הזדוני הזה שלה...  "כן" עניתי מיד. "לא, לא ככה. אני רוצה לשמוע אותך אומר את זה יפה, כמו שאני אוהבת". 

"כן. השיעור עזר לי להבין וללמוד איך להיות נלהב יותר בזמן שאני מענג אותך" אמרתי ואז שמתי לב שהיא מרצינה את מבטה בציפיה להמשך "תודה על השיעור הבוקר. זה עזר לי ללמוד. תודה גם על האפשרות להראות לך איך אני מיישם את מה שלימדת אותי" הוספתי מיד והרכנתי מבט. ואז הרגשתי את היד שלה מלטפת לי את הראש בזמן שהיא נותנת למילים שלי לחלחל ונהנית למתוח את השקט הזה עוד כמה רגעים ..

"בבקשה." היא אמרת בחיוך מרוצה ומשועשע...

היא ירדה מהמיטה וניגשה לצחצח שיניים לפני השינה ואני בעקבותיה, כהרגלי, ממתין לה שתסיים ושואל אם היא צריכה משהו נוסף לפני שאצחצח בעצמי.

היא מתקרבת אלי ואז מצחקקת... "אתה מריח כמו הטוסיק שלי" אני עומד שם במבט נבוך.. ברור שאני מריח כמו הטוסיק שלה... בשעה ומשהו האחרונים "זיינתי" אותה באנאלי עם הלשון שלי... היא אוהבת את זה בקצב אחיד ובעומק שגורם ללשון שלי להתמתח לכל אורכה, ולשרירי הלסת שלי לקרוס אל תוך עצמם. גם הצוואר כואב לי מהתנועה הנמרצת שלא עוצרת לרגע,הרי ידועות לי  ההשלכות של להאט, או חלילה לקחת הפסקה או לשנות תנוחה. אותן ההשלכות בדיוק, עדיין צורבות לי בישבן מהשיעור של הבוקר.

רכנתי קדימה אל הכיור ולקחתי את מברשת השיניים, היא נעמדה מאחורי ולחשה לי באוזן "זה דווקא נחמד לי להריח את הישבן שלי עליך..." ויצאה מחדר הרחצה. נותרתי שם מול המראה, לא יודע מה מצופה ממני לעשות. ההיגיון כמובן אומר לשטוף פנים ולצחצח שיניים. התלבטתי על זה עוד רגע עד שזנחתי את ההגיון ונכנסתי למיטה עוטה בגאווה את הארומה שלה... כשראתה אותי מגיע פניה זרחו באותו חיוך מתנשא, רגע לפני שהיא סובבה אלי את גבה כדי שאלטף את ישבנה עד שתשקע בשינה מתוקה...

_____

לאחרונה יוצא לי לחשוב הרבה על אירועים או חוויות שעברתי שעיצבו את הנטיה המינית החזקה שלי לבדסמ וספציפית לסגידה וכניעה לנשים.

יש לא מעט כאלה, חלקם מוקדמים מאד, אך אתחיל דווקא מארוע שחוויתי בגיל 12.

כיתה ו, אני והמורה לגיאוגרפיה ננעלים בתוך הכיתה. הדלת נתקעה במקומה והיא ניסתה למשוך אותה, ללא הצלחה. תוך כמה דקות הגיע איש האחזקה בבית הספר (היא צעקה לאחד הילדים מעבר לדלת שילך לקרוא לו) ושחרר את הדלת.

על פניו אירוע שגרתי ולא מרגש... אך הדקות הללו נצרבו בתודעה.

מעט רקע:

מדובר במורה גבוהה וגדולת מימדים. אני זוכר שראשי הגיע מעט מעל קו המותן שלה. זכורות לי במיוחד ירכיה העבות והחשופות וישבנה הגדול שהיה אסוף בתוך מכנס חאקי צמוד מאד. זהו מראה מאד לא שגרתי למורות בבית ספר יסודי באותם ימים...

לאחר שדלת הכיתה נטרקה, ניסיתי לפתוח אותה ולצאת להפסקה, אך היא היתה תקועה במקומה. המורה ניסתה למשוך את הדלת, פיניתי את הדרך וניגשתי לעמוד בצד תוך שאני מביט בה. הבטתי בירכיה, בבד המתוח של המכנס הקצר על ישבנה, בקו החיבור שלו עם ירכיה החשופות, הייתי מהופנט...

ואז, ללא הכנה מוקדמת, היא ניגשה לעברי ורכנה ממש מעליי. הרגשתי את הדם קופא, וכנראה שהדופק היה בשיאו. היא לעומת זאת, בסך הכל ניסתה להוריד סרגל שהיה מעל הארון שנשעתי עליו, כנראה כדי לנסות לפתוח את הדלת באמצעותו.

במשך שנים לאחר אותו מקרה תמים ושגרתי... האוננות שלי התמקדה בעיקר בעובדה שהיא ניגשה אלי בהפתעה מוחלטת. רכנה מעליי כשראשי בגובה המותן ומבטי בין ירכיה המדושנות במורד מפשעתה המודגשת בבד החאקי הצמוד.

הרגשתי כאילו היא עומדת להצמיד את ראשי אליה ולנצל את העובדה שאנחנו לבד, כדי שאביא אותה לסיפוקה.

באותם ימים, העונג הנשי כלל לא היה בשיח, או בתודעה.... מעט המגזינים שהיו (פנטהאוז, פלייבוי), עסקו בעיקר בגוף הנשי וכוונו לחלוטין לקהל גברי... 

אני חושב שמה שיצר הדמיון שלי באותו יום, הצית אצלי את העיסוק הבלתי פוסק בעונג הנשי. מאותו יום ואילך, העונג הנשי הפך להיות העיקר בכל מחשבה מינית. 

ייתכן שאלמנט נוסף בחוויה המינית הושרש שם כשדמיינתי אותה אוחזת בראשי ומצמידה אותי אל חלציה... גם היום ובכל פעם שאישה מצמידה את ראשי לשם, אני מרגיש פועם ומתמלא מיד בתשוקה אדירה.

___

הייתי ממש רוצה לקרוא על חוויות מעצבות של אחרים ובמיוחד מהצד השני... אולי זה בכלל צריך להיות בפורום? 🤔