הנוף בסוואנה שלי

אני מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו, או הכאבתי לו. אני מבטיח, שזה לא היה מכוונה רעה.

אני סולח לכל מי שעשה לי רע או פגע בי. באמת סולח.

***

השנה, יום הכיפור הזה, שונה מכל שנה אחרת בהרבה שנים קודמות, שונה בהרבה.

השנה אין אצלי חברים, אין בת זוג. אין בית מלא אנשים. הבן הבינוני שלי ואני עושים את הכיפורים ביחד.

השנה ביקשתי סליחה רק מקומץ אנשים. אני באמת חושב שכמעט לא פגעתי באנשים השנה.

השנה, אני לא כועס על אף אחד. סלחתי באמת.

השנה, ברבע שעה, שוחחתי עם כל האנשים שאני חושב שפגעתי בהם. לא התחלתי את הטלפונים מראש השנה. רבע שעה!

***

אני מאחל לכולכם גמר חתימה טובה ושנה מצויינת. ממש מצוינת.

שולח מכאן המון אהבה לכל משפחתי, חבריי ומכיריי.

אני לא דתי ואפילו ידוע, שלא רק שאני לא צם ביום כיפור, אני אפילו נוהג לקיים ארוחות שחיתות. אבל... אני מתייחס מאד ברצינות לימים האלה מראש השנה עד לשיא שמגיע ביום כיפור.

אלו ימים של חשבון נפש, סגירת השנה הקודמת, סולחים לכל מי שכועסים עליו ומבקשים סליחה מכל מי שפגענו בו.

בטיול שלנו בחיים, עוצרים לנוח בצילו של עץ רענן, וכשקמים להמשיך לטייל, פשוט משאירים את התרמיל עם האבנים, מתחת לעץ וממשיכים בטיול שלנו בחיים.

***

השנה, בניגוד להרבה שנים קודמות, אני לא מקלל את השנה הקודמת. ואומר הפעם, שהיתה שנה מצויינת. לא רק שכך, לא כתבתי הרבה זמן בבלוג, כי הכנתי לי שנה עוד יותר מצויינת.

***

הפעם החלטתי שאני לא מעוניין לעבוד יותר בתור שכיר. נכנסתי למיזם של פיתוח רובוט. עבדתי על הפרויקט כחודש וגם שמתי קצת כסף מהכיס.

לפני כשבועיים, עשינו הדגמה לכמה יחידות בצבא ולמחרת ההדגמה הם צילצלו אלינו ואמרו שהם מעוניינים לרכוש עשר רובוטים. יש לנו כבר פניות מעוד יחידות בצבא לעוד רובוטים.

פצחנו בסדרת פגישות למצוא משקיע אסטרטגי ויש לנו כבר שלוש חברות שמאד רוצים לחבור אלינו ואנחנו בהליכים מתקדמים לסגירה.

עושה רושם, שהולכת להיות שנה ממש מצויינת.

***

עכשיו אני מתפנה למצוא לי אהבה. בת זוג לישון איתה כפיות. כדי להשלים את האידיליה.

ציור כזה של בית עם גג רעפים אדום, ארובה עם עשן מיתמר, שביל מסתלסל שמוביל לפתח הבית וערוגות עם פרחים וירקות ליד הבית. ליד הבית שולחן, שבו אני יושב עם הילדים שלי ובת זוגי.

כזה ציור אני רוצה. ואתם יודעים מה, כזה בדיוק אני אקבל. אוטוטו.

***

הפעם, הגעתי מוכן לגמרי לימים הנוראים והם מצויינים בכלל.

קוובאנגה.

בטינדר יש פטנט כזה, אבל אל תספרו לאף אחד ;-).

מוחקים לגמרי את הפרופיל. אפילו אם הוא מנוי בתשלום (לא לדאוג, הם יזכרו ששילמתם). לא לשכוח להעתיק את הטקסט שכתבתם לפני המחיקה.

או אז פותחים את הכרטיס מחדש. היסטוריית השיחות וההתאמות שלכם נמחקות, אבל בינינו ממילא לא יצא ממנה כלום ומי שבאמת מעניינת נמצאת כבר בוואטסאפ שלכם.

שמים את הטקסט והתמונות שממילא בפייסבוק. מאותו רגע אתם קופצים ראשונים למי שאתם מתאימים לקריטריון החיפוש שלו (בשר טרי). ריסטרט איכותי כזה.

אני אחרי יומיים של הסטות ימינה ושמאלה כאלה ומוצף בשיחות. אז תנו לי רגע חברים יקרים, אני עסוק קצת.

משום מה לא לא זכרתי, שהיו כל כך הרבה בחורות, שנראות כל כך מקסימות, בסיבוב הקודם. ;-)

***

מאסטר צ'יטה איז בק אין טאון.

קוואבאנגה.

אני בצומת כמעט בכל המובנים.

אבל... אני בתנועה.

זה נכון שאני בעצם נוסע סביב הצומת עובר מקצה אחד לקצה השני, אבל אני בתנועה, ממש.

אני בשל לבת זוג חדשה, להזדמנות עבודה חדשה.

יאללה בלאגן.

שאלון מקוצר, בהשראת טאקית, לסאבית פוטנציאלית.

1. מה עושה לך את זה בגבר שלך? אם זה לעשות שיהיה לו נעים, אז תעני בבקשה לשאלה מה את מצפה מהקשר הזה, עבורך? אם זה עדיין לעשות לגבר שלך נעים, תדלגי. אני מעוניין במישהי שיש לה רצונות לקבל דברים מהקשר ויודעת להגיד מה הם. אין לי עניין בשטיחי ריצפה.

2. האם מה שאת רוצה מהקשר זה להגשים סידרה של פנטזיות שבוערות בעצמותייך? יש לך רשימה מסודרת של פנטזיות כאלה? שליטה על המזו, במחיר שווה לכל נפש. אם הגבר שלך, רוצה ממך דברים שלא נמצאים ברשימות שלך, מכבה אותך? דלגי הלאה.

3. האם את שירותית לגבר שלך? מכוונת לעשות לו נעים, כמו שהוא אוהב? האם את יודעת את מקומך שם? האם את יודעת להיות אישה אישה? אם לא דלגי הלאה בבקשה.

4. האם כשאת פוגשת גבר גבר, מאנץ', את יודעת לזהות אותו ככזה? מה תהיי מוכנה לעשות בשביל לקבל גבר כזה?

5. האם מעבר לפנטזיות והגשמה עצמית, את באמת רוצה להיות סאבית לגבר שלך? זה עושה לך טוב בנשמה? פשוט לעשות לגבר שלך טוב, לו רק בגלל שהוא הגבר שבחרת מכולם. האם את יודעת להתאבד על הגבר שלך? לתת לו הכל? כל מה שהוא רוצה. להיות צעצוע המין שלו. איך שבא לו, מתי שבא לו?

כמה פשוט, כמה לא פשוט, כמה אני רוצה ככה.

חול חול, המון חול.

מה כבר ביקשתי? סאבית.

גם זו תגיע, בקרוב.

כדרכי בקודש, כדי לצאת מהתרדמת, בניתי לעצמי רשימת מטלות והתחלתי להסתער עליה.

יש כמה דברים בשביל הנשמה שאני מתחיל בעשייה:

• להתחיל ללכת לחוג לג'ודו. בעברי התאמנתי הרבה מאד שנים, אבל לא עשיתי אף פעם מבחני חגורה. אני רוצה בתור יעד לעלות את כל החגורות עד לחומה, או אולי אפילו שחורה. הייתי ברמה כזו בעבר.
• תחילת אימונים לתריאטלון.
• אימונים בפוציבולי (כדורעף חופים ברזילאי, בלי לגעת בידיים, על החול הרך בים). הבן שלי בליגה הראשונה ואני שוקל להתחיל לשחק. נראה אם אוכל להיות ברמה. במסגרת זו נדרשת תאוצה ביציאה מהמקום, ניתורים ואימוני כוח.
• הגינה שלי בגג עצובה ביותר. אני הולך להפריח אותה.
• אני רוצה לשנות את סידור החדרים בבית. להפטר מהג'אנק. לארגן לי חדר עבודה שיהיה לי נעים בו.
• לגבי בת זוג, החלטתי לשים את זה על אש נמוכה בינתיים. אם תגיע המיוחלת, כמובן שאשמח.

גם לגבי מטלות מעצבנות, יש תחילת ביצוע:

• סיימתי היום הכנת דוח שנתי ל 2015. למרות שאני שונא את זה.
• עברתי על כל הדואר והתחלתי לטפל במה שדורש טיפול.
• התארגנתי מבחינה כספית לתקופת הביניים.
• העברתי את כל תשלומי ביטוחי המנהלים וכדומה ורשויות המס למצב של בלי פרוייקטים.
• התחלתי לחפש לי פרוייקטים בעבודה.

קוואבאנגה

סיימתי את הפרויקט שקיבלתי בתור פרילנס. הציעו לי תפקיד בכיר בחברה ההיא, אבל טרם נסגר מה קורה עם זה.

***

ערב שישי, אני אחרי שבוע, שבו אני קם בבוקר ואין לי פרוייקט לעשות. יושב בבית ורואה סרטים, חושב, מהרהר על לאן פני מועדות. הולך לישון בלילה, לבד. בית ריק.

בהתחלה, טיפסתי על הקירות. לאט לאט, השקט הזה עוזר לי להתגבש לגבי מה הלאה עם חיי.

***

גלגלץ במיטבם היום. פשוט מעולים.

אני כבר לא מטפס על הקירות.

אני בדרך לעשות סוויץ' בראש.

יום ראשון אני מארגן כמה עניינים ויוצא לדרך חדשה.

אחלו לי בהצלחה.

45 מעלות שיפוע. תורים של דקות ספורות. מגניב.

איך זה שלכל מקום שאני מגיע כולן הופכות להיות בדסמיות.

 במלון הזה בכרתים, כל העובדות גוריאניות. טוב נו, גם העובדים, אבל זה פחות מעניין אותי.

הן מסתובבות עם חולצה לבנה שכתוב עליה: I live to serve you.

וגם המלון הזה נקרא High Beach Hotel.

שיהיה במזל טוב

היום, יום הולדת.

התראת חפירה.

הפעם, לא סתם יום הולדת. לא רק שלא סתם, אלא הכי הכי שיש. ברמות בלתי נתפשות.

***

לבסוף נהייה שלקחתי את בני הגדול מנישואיי הראשונים (28), ואת שני בני מנישואיי השניים (19, 14) ונסענו לכרתים. ראשון עד יום שישי הבא עלינו לטובה.

***

זה התחיל לאט לאט, כולנו נרגענו מהמחשבות ומהעיסוקים והתפנינו. פנויים להקשיב, להתרגל להיות ביחד 24/7 אחד עם השני. כל אחד מאיתנו מצא את המקום שלו, את שיגרת היום שלו.

איך אומרים על מדיטציה, ברגע שאתה מצליח להשקיט את כל הרעש של המחשבות, לעצור את כל המחשבות והקולות של עצמך, עד שהמוח ריק ושקט. אז מתחילים לשמוע את האיש הזה. לא שמענו אותו קודם לכן, כי היו הרבה רעשים שלנו. אבל ברגע שכל הקולות השתתקו, הוא מתחיל לדבר והוא אומר דברים מאד חכמים.

***

כל ערב, אנחנו מתיישבים במרפסת מול הבריכה, נוף מצוייר, מוציאים את המחשב, פותחים יוטיוב וכל פעם אחד מאיתנו מרכיב פלייליסטים ועולים נושאי שיחה עמוקים, כאלה שלא ידענו עליהם קודם לכן.

***

אני מוצא את עצמי, נהייה חבר של הילדים שלי, המון יותר מקודם לכן. לומד להכיר עליהם דברים שלא ידעתי קודם לכן והם עלי.

זמן איכות ועומק, ברמות לא נתפשות. כל יום מתעלה על קודמו. כל יום נופלות עוד חומות, כמו שורה ארוכה ומפותלת של אבני דומינו.

והיום, יש לי יום הולדת, עם כל הגוזלים שלי, מרגיש מחובק ומחבק, הכי בעולם.

יום הולדת הכי שווה שהיה לי בכל החיים.

***

אני מרשה לעצמי להיות חצוף ולמרות כל הטוב הזה, אני מאחל לעצמי ליום הולדתי, המון המון מזל טוב ועוד מלא גישמי ברכה מופלאים. כאלה שישטפו אותי עד לשד עצמותיי.

אני עומד לי עם ידי פרושות אל על וקוטף לי את גישמי הברכה המופלאים הללו.

והלב שלי, פשוט מתפקע מאושר.

קוואבאנגה