הנוף בסוואנה שלי
מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.יש איזו מחלה ממשפחת הצינונים, שמנסה להכנס לגופי ואני כמובן נלחם בה ובינתיים ידי על העליונה.
אתמול נכנסתי להתקלח (לא רק אתמול ;-). פתאום כשפני אל הקיר, החלקתי ונפלתי אחורה. ניסיתי להתפס בדופן האמבטיה ואפילו בווילון אבל עפתי מהאמבטיה החוצה ונחבטתי עם ראשי בכיור. מעל המפרקת באחורי הראש. אם הכיור היה פוגע 5 ס"מ יותר למטה, הייתי נשאר על הרצפה משותק.
אף פעם לא קרה לי דבר כזה.
אבל חתולים תמיד נופלים על הרגליים (/ראש). או לפחות יש להם שמונה נשמות. קמתי, ביצעתי בדיקת נזקים וחוץ מכמה מכות יבשות, הכל בסדר. סידרתי את ווילון האמבטיה, שנפל ויצאתי לפגישה בקשר לרובוט.
איזה מזל.
כמובן, שלא אתן לצירוף המקרים הזה, להפריע לי לעשות את סובב תל אביב מחר.
אני מקווה שהמקרה לא נספר לי כנשמה, כי אני מעוניין להשאר עם כל שמונת הנשמות שלי.
קטע.
כתבתי זה מכבר, שאני בצומת אבל בתנועה. שאני נע במהירות קדימה. אמנם כל התנועות הן בתוך הצומת, מקצה לקצה שלו, אבל למרות זאת אני בתנועה.
אז זהו, שעכשיו אני ביציאה מהצומת, ממש.
הערב ב- 22:00 יש לי פגישה רביעית עם המשקיע האסטרטגי המועדף. מתחילים לשבת על פרטי חוזה ההתקשרות. איך הוא אמר, מה אתה דואג, אנחנו נסתדר על הכל ונסגור. יש כבר עסקה של 10 כלים, אך היא תסגר אחרי החגים. כולם בחופש.
אספתי את הערכה לסובב תל אביב, שיתקיים ביום שישי, מחרתים. נרשמתי שם לאיגוד רוכבי האופנים הישראלי 😉 התחלתי לחפש טריאתלון, מסתבר שיש רק אחד רלוונטי באילת. מה נהייה, אין משהו כאן בסביבה?
אני גם בתחילת תנועה להכיר בחורות. גם האקסית שלי מקננת ופועלת ובשלה להכיר בן זוג. לדעתי תוך חצי שנה - שנה היא תהייה כבר נשואה, או לפחות כבר תקבע תאריך. מאחל לה להקים במהרה משפחה.
מחר אצלצל למורה החדש שלי לג'ודו.
אני מסדר מלא דברים בבית ועושה אותו יותר כיפי.
קוואבאנגה.
יש טרנד די חדש בשוק, שקוראים לו מנורת הצפה. זה פרוז'קטור לדים שמציף איזור גדול באור עצום ורב.
יש מבצע בהום סנטר, פרוז'קטור הצפה של 50 וואט, אטום למים ועמיד בחוץ, ב- 85 שקלים חדשים. שתבינו, 50 וואט בלדים זה פשוט הצפה. שווה ערך לדעתי לפרוז'קטור הלוגן בערך של כ- 2,000 וואט, אולי אפילו יותר.
קניתי שניים לגג שלי. חשבתי לעצמי שאם זה לא יספיק, אקנה עוד אחד.
חששתי שזה יותר מדי אור, אז קניתי גם דימר, שלא הייתי בטוח שאפשר. אבל מה איכפת לי לנסות. יש לי עניין כזה עם שליטה, שאני אקבע כמה אור הוא יאיר ולא הוא יחליט לבד.
היום התקנתי אותם.
תשמעו, בפול ווליום של הדימר (הסתבר שעובד), זה מציף את כל הגג הלא קטן שלי באור, כמו אור יום, ממש. פשוט מדהים.
דגש למתלהבים מהעניין, כדאי לקנות את הגוון אור של הלבן חם (2,700), ולא את הלבן הקר (6,400), שהוא בוהק מדי. הלבן החם נותן אור בגוון מגניב.
כל כמה זמן, אני יוצא לגג ומשחק עם עוצמת האור ומסתכל איך הגג שלי מואר באור נגוהות.
תאורות הלדים האלו פשוט משגעות את כל העולם לאחרונה. בגדר לא יאומן.
פשוט מגניב.
מצרף תמונות ללא פלאש של חלק של הגג שלי עם עוצמה מלאה.
טוב שכנעתם אותי 😉 וצילמתי גם סירטון קצר של הגג שלי:
הכרתי ממש לאחרונה כאן, מישהי טריאתלטית, אחת כזו שעומדת על הפודיום לא פעם. בפגישה הראשונה שלנו, עשינו היום ביחד את נחל אלכסנדר בקטנה (13.5 ק"מ). מכביש 4 עד ליד חוף בית ינאי ובחזרה. פשוט טיול מקסים. היא כמובן התחשבה בי בקצב הרכיבה. היה מקסים.
ביום שישי הקרוב אנחנו עושים ביחד את סובב ת"א (21 ק"מ).
יש לי עוד כמה ימים להתאמן. הפעם אני רוצה לעשות בזמן טוב את הסובב. היא תמשוך אותי לזמנים טובים. יש לה זאתי מנוע טורבו ברגליים. מדוושת בסל"ד 100 ואולי אפילו יותר.
התחלתי לחפש טריאתלון להשתתף בו. לזה של ה 29/10 בשדות ים (גן שמואל), נסגרה ההרשמה למרות שטרם הגיע מועד הסיום (מחר) כי נרשמו כבר 950 משתתפים. יש מצב שהייתי יכול להגיע מוכן לתאריך הזה, למרות שזה צפוף קצת ואין להם מיני ספרינט.
קוואבאנגה.
פנתה אלי היום צ'יטה באנגלית עם שגיאת כתיב. כשהסבתי את תשומת ליבה לשגיאת הכתיב היא התעקשה שאני זה שטועה. למרות הלינק לויקיפדיה, שנתתי לה, שמוכיח שהיא טועה, היא המשיכה להתכחש לטעות. הצ'יטות האלה עקשנים.
בהתחלה, חשבתי שהיא גבר והיא תיקנה את טעותי ואמרה שהיא אישה. שאלתי אותה: צ'יטה אישה, צ'יטה גבר. מה זה אומר עלינו?
קטעים.
גרושתי השנייה שתחייה, קיבלה מתנה מבעלה, ליום הולדתה, שפית. השפית באה אליהם הביתה ובישלה להם, אצלם בבית, ארוחת ערב מלכותית. היא נתנה להם רשימת קניות אקזוטית, שלקח להם יומיים להשלים.
השפית הזו חברה של בעלה, לכן עשתה להם את הארוחה בעלות סימלית, לעומת מה שהיא לוקחת בדרך כלל מלקוחותיה. עכשיו תשבו רגע ותשמעו כמה היא לוקחת מלקוחות "רגילים": 800 שקלים חדשים לסועד. פששש.... איזה סכום פנומנלי. ובעלה של גרושתי אומר שמחכים אצלה בתור והיא עובדת בקצב מלא.
***
היום שוחחתי עם חבר ילדות טוב שלי והוא אמר לי שהוא זקוק לעזרה שלי. שאלתי אותו: מה אתה צריך? הוא אמר לי, תשמע, אישתי (גם הם, הכירו אצלי בבית), שהיתה מבשלת מצויין, קרה לה משהו, והיא מבשלת ממש לא טעים. אפילו היא לא אוכלת את האוכל שהיא מכינה. הוא אמר לי: אשמח שתלמד אותנו איך מכינים בשר טעים.
כמובן שנעניתי לאתגר ובאתי היום בערב, לבשל איתם. מסתבר שכל העניין הזה שלהם, היה ממש עמוק. שניהם היו בחששות רבים מהאירוע הצפוי. כמובן שהבאתי איתי חצי מטבח שלי. בישלנו ביחד כמה תבשילים של 4 שעות והיה ממש כיף, מקסים ונעים.
או אז בשיחה בסיגריה כל אחד מהם, לחוד, התוודה על החששות, שהיו לו מהעניין המשותף הזה. כששאלתי אותם ממה הם חששו, קיבלתי תשובות שהעידו על עומקו של העניין הזה אצלם.
כמובן שהיה מקסים וכמובן גם טעים, לטעמם וגם של הילדים שלהם. ובשיחה עם שניהם, כל אחד לחוד, אמרו לי, שכל החששות שלהם התבדו ושהיה פשוט מקסים.
***
אולי במקום רובוטים וסטארטאפים הייטקים מתוחכמים, אני צריך לעשות הסבה לשף בהזמנה. ללכת לבשל בבתים של אחרים.
אני לא חושב שאקח 800 שקל לסועד, אני אמנם מבשל מצויין ואוהב את זה מאד, אבל לא הייתי מציב את עצמי בראש מצעד פזמוני השפים. אבל תשמעו, נשמע, שאולי כדאי לי לשקול את הכיוון הזה.
הייתי מתמחר ערב כזה, בכמה אני לוקח לערב, מבלי קשר לכמות המוזמנים. אני מתקתק בשעה עבודה, עם סו-שף, ארוחה ל 20-30 סועדים, שזה מה שבערך בישלנו. למרות שהיו רק שישה סועדים. כדי שיהיה מגוון של מתכונים למנות לעתיד לבוא.
***
שף בהזמנה, נפתולות דרכי הגורל. בדמיוני הכי פרוע, לא הייתי חושב על כיוון כזה.
מקור, לא ידוע. ציטטתי מהאתר של שירי ליבשטין. למרות ששמעתי את הסיפור מהאקסית שלי.
***
מריה, שהייתה אישה לא מבוגרת ולא צעירה, לא שמנה ולא רזה, לא יפה ולא מכוערת, לא חכמה ולא טיפשה, פשוט אישה.... בשום מקום לא התייחסו אליה באופן מיוחד, ברוב הפעמים אפילו לא אמרו לה שלום. כשנכנסה לעבודה בבוקר, מעולם לא התחילו איתה, או התענינו לשלומה, ולא היו לה הישגים מרשימים או הצלחות מיוחדות בחיים.
בוקר אחד בדרכה לעבודה ברגל, אחרי ששוב שום מונית לא עצרה לה, היא נעצרה לפני חנות כובעים ומשהו משך אותה להיכנס פנימה. על המדף ממול היא הבחינה בכובע סגול יפהפה, אחרי שהביטה ימינה ושמאלה וראתה ששום איש לא מבחין בה, היא הורידה את הכובע מהמדף ומדדה אותו.
באותו הרגע שמעה קריאה של ילדה קטנה שהייתה עם אימא בחנות "תראו איזה אישה יפה". הדבר הסב את תשומת לב שאר הקונים שהנהנו לאות הסכמה.
המוכרת שהתפלאה איך לא שמה לב כמה הכובע הזה מיוחד, אמרה בהתרגשות שהיא מזמן לא ראתה לקוחה שהכובע כאילו נוצר עבורה ממש.
מריה שהסמיקה לנוכח המחמאות הביטה בראי ואכן אהבה את מה שראתה שם. היא נגשה לדלפק במהירות שלמה ויצאה לרחוב כשחיוך גדול משוך על פניה.
בדרך למשרד כשחלפה על פני הקפה הפינתי, שרק לה גבר שישב שם, כשהרימה את ידה עצרו שלוש מוניות ורבו עליה. האנשים ברחוב הביטו בה בהערצה. בכניסה לבניין פתח לה השוער את הדלת ואף ליווה אותה למעלית. הבוס שברך אותה לשלום, הזמין אותה לארוחת צהריים ואף התחיל איתה.
לפנות ערב כשחזרה הביתה, פתחה אימא שלה את הדלת ושאלה בפליאה: "מריה מה קרה היום? את נראית כל כך יפה, יש בך משהו קורן שמזכיר לי אותך כילדה".
כן אמרה מריה זה הכול בגלל ה.... היא הושיטה את ידה כדי להוריד את הכובע, אבל גלתה שהוא לא שם. איפה שכחתי אותו? חשבה לעצמה אולי במשרד?...לא. אולי במונית?....לא. אולי בבית הקפה?...לא. ואז נזכרה - היא שילמה על הכובע, אבל מרוב התרגשות השאירה אותו על הדלפק בחנות ויצאה.
***
אני טוען, זה מכבר, שכל העולם הזה מג'ונרט (מהמונח To Generate). אנחנו יכולים לג'נרט לנו את העולם שנרצה. זו מיומנות שמחייבת השקעה בנושא.
כמה שימושים מקוריים שלא עלו בדעתי.
מומלץ וקורע מצחוק. ממליץ שתהיו סבלניים עם ההתחלה.
אופניים + ריצה (חצי הלכתי). אימון ראשון לטריאתלון + סובב תל אביב ב- 21/10.
מחפש פרטנרים לסובב תל אביב (21 ק"מ אופנים). הילדים שלי הבריזו לי.