אין לי מבנה נפשי פרוורטי. באופן די מפתיע בכנות..
אבל אני עושה המון סקסואליזציה של צרכים רגשיים.
אם אני זקוקה לך, קשה לי להראות את זה. להיות בעמדה נזקקת. אני תופסת אותה כנחותה.
אני אפנה את הנזקקות שלי למיניות אקטיבית. זה נותן לי תחושה של שליטה. אני אצוד, אכבוש, אשתמש, אשתעשע.. אני אשתף אותך. לא בכוח. יכולה גם לשמור לעצמי. זה יזיז אותך ממקומך. זה יראה לי שאכפת לך. זה ירגיע אותי.
אין לי מבנה נפשי פרוורטי, אבל אני עושה שימוש במיניות לתיווך הרגשות שלי, שפעם לא הרגשתי כי זה היה הישרדותי והיום אני מרגישה, המון. אבל לפעמים זה מפחיד אותי.
אין לי פרוורסיה, אבל אני אמפתית למי שיש. למי שזקוק לדבר מה כמו נעל, ריח כוס, כאב מסויים, או דבר מה פיזי, גופני אחר.. כי רק ככה הוא ידע להרגע. להרגיש. כשמשהו כל כך בסיסי חסר בנפש.. לנצח היא תחפש להשלים.
תהיו טובים אחת.ד לשני.ה ותאכלו תחת.
