מוזיקה כדרך חיים

הרצון של כל אחד מהמין האנושי זה להיות נאהב ולאהוב. 

מה שעצוב, שאם מוצאים את האחת או האחד. מפחדים להמשיך עם זה. 

למרות שיש בעיות, למרות שיש קשיים. 

הרבה מרימים ידיים כי, לא מוכנים לקחת סיכון, כי ברגע שנעשה קשה מוותרים ולא נלחמים. מכירים את הבן זוג שלידן, וממשיכות כי מפחדות. 

זה עצוב שהרבה אהבה שיש בעולם, הולכת לאיבוד בגלל פחד. 

אחד הדברים הכי מעצבנים אם לא ''ה'' אצל גברים מבחינתי זה חוסר ההבנה שלהם. זה ממש כאילו שנינו מדברים בשפה שונה.

זה שהם חושבים שהם יודעים הכל עלינו ולא מוכנים להבין שזה לא. 

דיברתי עם חבר טוב על הנושא. 

הוא אמר לי שזה אופי שלהם. הם חייבים להרגיש שהם יודעים הכל. 

מה אנחנו מרגישות, רוצות, חושבות, אוהבות. לא משנה כמה שאומרים שלא. הם לא מאמינים.

לדוגמא, אני אוהבת אנאלי, זה לא מהמקום של נשלטת. ממש לא, זה מהמקום שאני נהנית מיזה. זה באמת כיף לי ובדרך ובצורה הנכונה. אילו גמירות מדהימות.

אבל, שולט לוקח את זה למקום של שליטה, למקום שאני נשלטת.

למה? למה לא להקשיב ולנסות להבין את הבת זוג שלך? למה לא לקבל את מה שהיא אומרת כאמת ולא כשקר? בקיצור, חושבת לוותר על גברים עד שילמדו להבין או לפחות לנסות, להבין נשים. 

אז היום פורים. 

מסיבות, אין.

ביקורים, אין. 

מסיכות, יש, והרבה!

לא רק מסיכות כירורגיות, גם '' מסיכות'' נפשיות.

כולנו נותנים הצגה לעולם. 

אנחנו ילדים, ואנחנו חברים, ואנחנו עובדים או מנהלים, ואנחנו מאהבים.

אף אחד לא מכיר אותנו באמת. נדיר שיש מישהו שבאמת מצליח להכיר את כולנו. 

והכי מצחיק, אנחנו שמים מסיכה בשביל עצמנו. מעטים אילו שמוכנים להכיר באמת! ומי ומה הם. מה הם רוצים באמת ומה הם מחפשים באמת מהחיים. 

מאחלת לנו שנמצא את זה שיכיר ויקבל אותנו ואת עצמו. 

למה א שים בורחים מהאמת?

למה אנשים משקרים לעצמם?

למה אנשים לא מוכנים לשמוע את האמת?

למה כאשר אני פונה אליה היא בורחת? כל פעם משנה את דעתה? פעם אומרת שאוהבת ותמיד תיהיה איתי ופעם אומרת שהיא לא מוכנה לשמוע אותי? 

אני יודעת שהיא אוהבת אני יודעת שאנחנו מתאימות כל אחת מעניקה לקשר את הדבר הנכון. הבית שלנו היה מלא צחוק ואהבה. 

אז למה? 

למה כל פעם שאני מראה לה שהיא לא צודקת והשקר שלה לעצמה. היא בורחת? 

לאחרונה חושבת הרבה על מה שקורה בעולם ובחיי בפרט. 

נכון שאני צעירה אבל עדין חושבת שיודעת דבר אחד או שניים על החיים.

פעם לפני הסגרים השונים ואובדן הכסף התגוררתי ליד הים. וכל פעם שרציתי לרגע מהיום אז ירדתי לחוף וישבתי שם וזרקתי לים צדפים ואבנים שהיו לידי. וכל אבן או צדף, הביעו את הכעס והתיסכול. 

היום חזרתי להורים. לא ליד הים. והתיסכול והכעס נשארים בפנים. איך המטפלת שלי אומרת שזה כמו סרטן שמתפשט. 

אז הסרטן כבר תופס חלק גדול מהנשמה שלי.

רוצה להכיר את האחד או האחת שיוכלו לעזור לי לנתח ולנקות את הסרטן. 

יש לי חברה בעבודה שכל פעם שהיא רבה עם בעלה המכירות שלה.. בקיצור אין פלא שהיא המובילה במחלקה. 

הוא בוגד בה. היא בוגדת בו. והם ממשיכים לחיות ביחד כי... הכסף והילדים. 

היא לא רוצה שהוא יגע בה. והיא לא מסוגלת לגעת בו. הוא מגעיל אותה כבר. מצידה שיעזוב את הבית.  כל פעם שיש לו מישהי היא נושמת אויר. לא צריכה לריב איתו ואיך היא אמרה, '' למכור את גופי בשביל שקט במשפחה''.

היא לא נלחמת עליו בגרוש. מתה שיעזוב אבל מפחדת לשאר לבד. כך שמחכה שהוא יעשה את הצעד הראשון. מעמידה פנים בשביל הילדים. יש לה בת ובן.

היא אישה מדהימה לדעתי. ואים היה לי אומץ הייתי מזמינה אותה אלי למיטה. יש לי הרגשה שבעלה מפסיד. 

היה לי פעם נשלטת. 

בחורה חמודה ומקסימה. 

הקשר התחיל כקשר שליטה אך עבר לקשר זוגי. חיינו ביחד וזה היה מדהים. 

היה לנו ערב שישי אחד שחזרנו מההורים שלי ודיברנו על הצורך הקבוע שלה בי. 

הבנו שהצורך שלה נוצר בגללי. זה ששלטתי על כמעט כל חלק בחייה גרם לה להזדקק לי בשביל להמשיך. היא עשתה ופעלה ולמדה והכל. אבל הרוב היה בהתייעצות איתי.

היתה פעם אחת שטסתי לחו'ל מטעם העבודה לכמעט שבועיים. היא כמעט התמוטטה. היא לא ידעה איך להמשיך. כאשר היינו ביחד היא הביעה את רצונה והדרישות שלה. אך תמיד, תמיד דיברה איתי והתייעצה. וכאשר לא יכלתי לדבר איתה או להיות איתה. היא לא הצליחה להתמודד עם הקשיים.

אחרי תקופה נפרדנו כחברות טובות. עדין בקשר טלפוני. היא נמצאת בקשר חדש, הפעם עם גבר. אבל לא נותנת לאף אחד לשלוט בה יותר.

ואני,  אני הבנתי ששליטה זה דבר מסוכן אם מכניסים וניכנסים עמוק מידי. זה פוגע בשני הצדדים.

עם עושים מה שעשיתי איתה, אז זה אומר קשר זוגי לכל דבר. אחרת  זה פוגע בשני הצדדים

לאורך השנים אנחנו אוספים ומאבדים חברים. 

אומרים שאם יש לך חבר אחד אמיתי אתה בר מזל. 

לצערי... החברים מתגלים כשקרנים. 

חברה שחשבתי שהיא חברת אמת, חברה שתמיד תיהיה שם. בגדה באמון שנתתי בה. עם כל האהבה ועם כל החוויות. 

היא פשוט הפנתה עורף. 

בני אנוש הם יצורים בוגדניים ברובם וחסרי עמוד שידרה. 

דואגים לעצמם קודם ואז לעצמם. 

מי יתן ותפגשי עוד אנשים כמוך, שגם הם יבגדו בך. ואז תדעי שהפסדת חברת אמת. אחת שתמיד תיהיה שם בשבילך.

לכל אילו שבגדו אומרת לכם. אתם תמיד תשארו לבד. לא משנה אם נשואים, או בקשר זוגי. אתם תמיד תיהיו בודדים. תמיד תרגישו ריקנות. אף אחד.ת לא ימלאו את הריקנות. 

כי זו ריקנות שרק חברים אמיתיים יכולים למלא.

תמיד תיהיו בודדים.