היה לי פעם נשלטת.
בחורה חמודה ומקסימה.
הקשר התחיל כקשר שליטה אך עבר לקשר זוגי. חיינו ביחד וזה היה מדהים.
היה לנו ערב שישי אחד שחזרנו מההורים שלי ודיברנו על הצורך הקבוע שלה בי.
הבנו שהצורך שלה נוצר בגללי. זה ששלטתי על כמעט כל חלק בחייה גרם לה להזדקק לי בשביל להמשיך. היא עשתה ופעלה ולמדה והכל. אבל הרוב היה בהתייעצות איתי.
היתה פעם אחת שטסתי לחו'ל מטעם העבודה לכמעט שבועיים. היא כמעט התמוטטה. היא לא ידעה איך להמשיך. כאשר היינו ביחד היא הביעה את רצונה והדרישות שלה. אך תמיד, תמיד דיברה איתי והתייעצה. וכאשר לא יכלתי לדבר איתה או להיות איתה. היא לא הצליחה להתמודד עם הקשיים.
אחרי תקופה נפרדנו כחברות טובות. עדין בקשר טלפוני. היא נמצאת בקשר חדש, הפעם עם גבר. אבל לא נותנת לאף אחד לשלוט בה יותר.
ואני, אני הבנתי ששליטה זה דבר מסוכן אם מכניסים וניכנסים עמוק מידי. זה פוגע בשני הצדדים.
עם עושים מה שעשיתי איתה, אז זה אומר קשר זוגי לכל דבר. אחרת זה פוגע בשני הצדדים