לפני 3 שנים. 6 בדצמבר 2020 בשעה 16:43
כשכואב.
ממש ממש כואב בלב. ואין אפשרות להחביא יותר מאחרים. הדבר היחידי שרוצה זה חיבור מאהוב.
המסע לבד, זה לא מסע פשוט. המלחמות הבלתי פוסקות, השאלות, הבעיות, התהיות וגם השמחות.
הכל לבד. וכן, לפעמים זה כל כך כואב. לפעמים זה כל כך מעייף.
היום, זה כואב. היום זה רטוב, היום זה מדמם. אני לא מבינה מהיכן יש לי עוד לב. מהיכן אני יכולה לתת עוד. כולם בטוחים שאני חזקה.
אני לא!!!
אני עייפה. עייפה מהחיים, עייפה מהכל. רוצה רק אהבה. רוצה רק חיבוק, רוצה כתף. אבל. לבד.
כשמישהו עוזב בצורה רעה. שידעו.. הצד השני נפגע. הצד השני כואב הצד השני מדמם.
