באתי לקחת אותך

מולי בשפתיים רועדות, בשיער אסוף 
ידי על לחייך אגודלי בזוית עיניך,
מושך עין תכולה כשדמעה מתאספת
מתקרב ונושם את הריח המתקתק של זיעתך...

פעם הפחידה אותי העוצמה שאני מרגיש בידיים שלי. עכשיו אני מוקסם מהיכולת לבחור. לבחור מה לשדר לך בעיני או מה לתת לך מנשמתי...לבחור כמה חזק לסגור את ידי וכמה להרפות כשתרצי את שלי...
לבחור איך ומתי לחדור אליך וללבוש אותך ככפפה, כבובת בד המופעלת ביד...לתת לך את עצמי כמו שתרצי ותבחרי...
לנשום אותך, לעצור את נשמתך, לשחרר נשימה 
אל אוזנך ולדרוש תמורתה נחיל זיעה.
לכאוב את מה שאת שחררת ולהבין את מה שעזבת...

תודה על התובנות האלו...