נחוש

ושוב, ערב חדש, אורב לו באויר, ומי יודע מה צופן בחובו?



בניגוד לרובכם, המצויים בסשנים מהבוקר עד הערב (אל תטרחו להכחיש... לא אאמין

לכם ממילא),חיי עלומים, נסתרים ומלאי חידות. כל היום, מתרוצץ...





וסשנים?



אין...




נראה לי, שאני היחידי בעיר...עזוב עיר, בארץ...עזבו ארץ בכדור כולו (כי בכדורים אחרים,

לרוב כן הולך לי להסתשן די הרבה...בכלל בכדורים... טוב לא חשוב:) ), שלא מסתשן

כרגע:(



אז, מפרגן לכם ולכן הקושרים והקשורים מצליפות ומוצלפות, משוייכים (הייתי עד לא

מזמן...מתגעגע) ומספחים...



ובכלל,



אולי יהיה זה ערב נפלא, שיצור את הפוסט הבא?


ו...אולי להפך? אולי, בכלל, זהו היום האחרון?



פעם, אמר מישהוא חכם: 'היום, זה היום הראשון, בשארית חייך'...



מתרחץ, לובש את עלה התאנה, ועוטה ארשת אופטימית.


ופתוח אל הלא נודע...::)




(ועל זה, המכשפה השורטת מהדרום, הייתה אומרת:' שתוק, ולך תעשה כלים ותעשה לי

גם קפה על הדרך, לפני שאני מורידה עליך איזו לאטמה'...:) )








והיום, מוקדשים השירים, לך יפתי, ששוב שינתה, והפעם לקרחת:) (מדהים...אישה יפה,

היא אישה יפה. לא משנה מה היא עושה עם השיער, וגם בלעדיו...).


נכנסת היום, לגל נוסף של הקרנות וכימו (כנראה זה ממכר...:)



אוהב אותך מאוד והיי חזקה.



שני שירים:





הראשון, דם יזע ודמעות (בראשון, והכי טוב שלהם...):