אני, מאותם הדוגלים באופן כללי, בכוחה ומשמעותה של מילה הנאמרת או נכתבת.
תהליך התבגרותי בנושא, הייתה הדרגתית.
תחילה, סברתי שאין צורך בכלל במילים יען כי חסר משמעות אמיתית המה.
לאחר מכן, הגעתי לתובנה ש...לא הכל צריך להאמר. לא, לא שאהבתי את הנטיה האנושית, להחביא
הכל ולשלוח רמזים באויר בתקווה שיבינו, מצד שני, אין צורך לשפוך הכל.
ואז, ניסיתי בוטות.
לשיא, זה הגיע (ואני ממש מתבייש בכך), כשאמרתי לאישה שאהבתי: 'את רק פרט טכני בחיים שלי'....:)
וכיום?
כיום, אני מתעלם מהמילים בכלל, ומנסה להבין, מה לכל הרוחות הדובר או הדוברת מולי, מנסים להגיד באמת.
לתפיסתי, נדיר שיש קשר בין המילים המפורשות והכוונה האמיתית.
מקורבת, היקרה לליבי, טענה באוזני שאני איש של 'סאב - טייטלס' ( כותרת משנה או בין השורות)
תגובתי לטענה: את החלק של הסאב, הבנתי ומזדהה...עניין הטייטלס לא ברור:)
זוכר לטובה ומאמץ את הטיעון שמי שאוהב משחקי לשון....אוהב גם משחקי לשון:)
אני נפגש עם לא מעט אנשים (עבודה, חברים, קשרים, הוא והיא וכו)...
ומאוד דבק בדעתי: מעטים האנשים שאני מכיר, שהמסר בפיהם אינו דורש תרגום.
השאר (קרי: רובנו), אומרים חלק או מסביב...בתקווה להבנה.
ואני? רגיש. לרוב מבין. לעיתים מתרגם שגוי.
עיקר העבודה העצמית שלי: לדאוג שיבינו אותי!
קאפיש?:)
(והערה לסדר: על אף רגישותי ופגיעותי, מעדיף לשמוע אמת, גם קרה ומנוכרת)
ודבר או שניים על המילה 'מילה'....
ברית בין בתרים, אותה כרת אברהם אבינו עם ריבונו של עולם, ואשר היוותה תשתית לפולחן הנורא של
ברית המילה, בו עושים סטיה בשם 'קאטינג' לאיבר המין, שינתה את משמעות וחשיבות המילה 'מילה'...
אמור מעתה: כשאדם אומר לך 'מילה שלי' או אני נותן לך את מילתי', הרי לאמיתון של דבר, הוא אומר לך שאתה
על... הזין שלו! (וממילא, רק נותן המילה, יודע באמת באם יעמוד במילתו)
ו..נזכרתי בחידה מהסרט 'החיים יפים' של רוברטו בניני:
מה היא המילה, שברגע שאתה נוקב בשמה היא כבר לא קיימת?
(תשובה: 'דממה')
:))
נ.ב. דיברתי על 'נושא חשוב', אבל כמעט ולא עלי (וזה נדיר אצלי).
שבוע של הפכים:
כעסתי על מקורבת לליבי, על התנהוגותה והתנהלותה מולי.
כשנרגעתי, הבנתי שעל עצמי אני אמור לכעוס: מה פתאום לנסות לשנות אדם אחר? כל אדם
צריך להיות טבעי ואמיתי (ולא להתאים עצמו אלי וציפיותי)
שלשום, נפגשתי עם קבוצת אנשים, שניסו לעניין אותי בפרוייקט מרשים וגדול שחלקו בחו'ל...
חצי שעה עמלתי והפעלתי את יכולתי הוורבאלית, בכדי להסביר להם מדוע אני ממש לא מתאים לפרוייקט...
לכשסיימתי, הם שלפו חוזה ולחצו שאחתום מיידית:)
לאחר כ11 שנים שלא ראיתי רופא, נתגלעו לפתע סימנים מדאיגים שעשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות על חיי...
כמובן שנכנסתי לכל אתר אפשרי ובדקתי אפשרויות קשות במיוחד (אני טוב בזה:) ). נכנסתי
לתקופת חולשה ודיכאון...
בעקבות שיחה עם חבר (פילוסוף במקצועו), 'החלפתי דיסקט' במוח והחלטתי שאני בריא. המרץ וההיפר שאיפיינו אותי בעבר, חזרו ובגדול.
אתן לחבורת המוסכניקים בחלוקים הלבנים, לבדוק, לתקן (ואולי גם קצת פחחות על הדרך).
אין לי זמן להיות חולה ולא מתאים לי להתפגר בשלב זה:)
(אגב, אם בכל זאת המצב יתדרדר ואמצע עצמי חלש ותלוי, חייב לזכור להוציא צו הרחקה נגד אלריק. ההוא רק מחכה להזדמנות לגעת בי...:) )
ולקינוח..
ישבתי אתמול בבאר.
בחורה שישבה לידי, גילתה סימני עניין והשיחה קלחה.
כשזה התחיל להיות אישי, הסברתי לה שהדבר האחרון שאני מאחל לה זה אחד כמוני וממילא אני לא בתקופה מתאימה.
לאחר הסבר ארוך ומנומק...היא כתבה את מספר פון שלה על מפית והגישה לי...
מה קורה לי לכל הרוחות?
למה הכל הפוך?
:))
ולקליפ (למרות שמתקשה לאחרונה להעביר מיוטיוב משום מה)..
באחד הפוסטים האחרונים, הבאתי קטע מ'צייד הצבאים', שנכתב במקור ע'י אנדי וויליאמס.
יומיים לאחר מכן, נפטר וויליאמס מסרטן.
אביא כמחווה שיר נוסף, שהיווה את הנושא לשובר הקופות מהעבר: LOVE STORY
