בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ולו רק לחלוחית של אור...

מעומק הנשמה.
מעריכה מאוד ביקורת בונה.
לפני 19 שנים. 4 ביולי 2005 בשעה 6:04

עצב ממלא את חדרי לבי הכמוסים
ואת פצעיי לא אחשוף,
כי קשה יהיה השינוי,
כי אזלו כוחותיי להלחם בחולי,
כי די לי במעט שיש,
לשמוח ולהתעודד מהקיים.
גם אם איננו נראה דרך משקפיים נקיות,
גם אם אינני חיה חיי אמת,
קשה תהיה החשיפה לעומת
כאב שבירת ההרגל.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י