ולו רק לחלוחית של אור...

ועוד יום נמתח
בין הסדינים הירוקים
לבין הציפיות של המרובעים,
וחשכה עמומה
שולטת בכל כולי
ומשתקת אותי.
עד שאתה אולי
תקפיץ לי את הפקק,
בחיבוק או נישוק.
קליל... חמים...
מאפשר ללב
לחמוק מאחריות
ורק לרגע להפתח.
להנות מתמימות.
תענוגות שחשבתי מאוסות
שבות אליי
ברוך כף ידך המלטפת.