לא כל מה שמבריק ומנצנץ
הוא באמת כזה מדליק ומפוצץ
כי לפעמים בדיוק כשאת נוגעת
היכן שאת חושבת הכי בטוח
בדיוק שם את מתגלה כואבת.
הייתי איתך בעליות ובמורדות
היינו יחד כך, בלתי נפרדות
אך בך תמיד קינאתי
אחותי מלכת היופי
האהובה בלי דופי
על אף שאת אינך מה שנראית.
פגומה, סדוקה, שבורה...
ואולי זה סוד הקסם.
מתוך רגישות עירומה
את גודלת ומתפשטת
נכנסת לתוך נימיי הנשמה.
כל כך מרגשת
אותי את תמיד מדהימה.
וגם חונקת.
בין הסדקים אני מציצה
מחפשת את דרכי לפרוץ ממך החוצה
גם אני רוצה
גם אני רוצה
ברבור יפה להיות אני רוצה.
ראי מה הפכתי בנסיונותיי לפריצה
התגליתי כסתם עוד פרוצה.
צה צה צה צה צה
רוצה צה צה צה צה
פריצה צה צה צה
פרוצה. פרוצה.
ויצאה.
לא כל מה שמבריק ומנצנץ
הוא באמת כזה מדליק ומפוצץ
כי לפעמים בדיוק כשאת נוגעת
היכן שאת חושבת הכי בטוח
בדיוק שם את מתגלה כואבת.
אין שנייה לך.
מלכה בזכות עצמך.
אני שוקעת
אני נוזלת
מתאיידת להיכן שהבושה
מתפזרת בחשיכה
מתנשקת עם כולם
ומתפללת שיאהבו גם
כשאבודה.
זו אני אחות קטנה, שמולך
זוכרת אולי מי אני?
רגע לפני שאני מוותרת......
לפני 19 שנים. 24 בספטמבר 2005 בשעה 10:15