הגיגים ופילוסופיה בגרוש.

אז הסמסטר נגמר, יש לי זמן קצת לנוח.

והדירה לא נקייה.

אז אם את רוצה לבוא לנקות את הדירה שלי את יותר ממוזמנת. 

אולי גם תזכי לייחס כלשהו.

אני יורד היום לאילת.

מי עוד באילת ורוצה לצאת קצת?

https://www.youtube.com/watch?v=ggHPtzVSEeE&ab_channel=TheVelvetUnderground-Topic

אז מי באה איתי בשישי הקרוב לMOJO?

טוב אנחנו לא באמת חייבים להיות ביחד. רק להיכנס ביחד.

בירה עלי.

לאור בקשת הקהל בתגובות לפוסט הקודם.

אז הסטיות החדשות שלי:

פוט פטיש

DDLG

מחטים. ראיתי באחד ההבלוגים תמונה של שד עם מחטים וזרזיף דם.

בעבר זה הרחיק אותי. אבל פתאום זה ממש ממש הדליק.

בקיצור סטיות זה כיף :-)

שרשימת הסטיות שלי הולכת וגדלה.

וממש טוב לי וכיף לי עם זה.

*** עריכה ***

מי באה איתי למסיבה ב MOJO בחיפה 8.3?

בדיוק עכשיו אני במסיבה. מסיבה רגילה בלי סקס בלי בדסמ. אנשים רוקדים ונהנים.

מסיבת שנות השמונים לבני 35+.

פתאום המוזיקה השתנתה, לא עוד שנות השמונים פתאום טרנסים.

ואז זה היכה בי, הדבר שברחתי ממנו והתעלמתי ממנו ארבעה חודשים.

אנשים הלכו לנובה. רקדו השתכרו וכנראה גם דברים יותר חזקים....

ואז הגיח האוייב, טבח, אנס התעלל הכאיב ונהנה והתענג על הרס החיים.שהוא מחולל

כוסססססססססס אאאאאאאאמממממממק שלהם.

בא לי להתפרק. ואני לא מבין למה אני לא מתחיל לצרוח כאן.

באמת שלא.

הייתי בהלוויה, בן של חבר מהמילואים לא חבר קרוב איש מצחיק וחייל על שכיף ומרגיש בטוח להיות לידו בקרב

הצרחות בהלוויה של.הבן שלו. זה לא משהו מהעולם הזה.

הבן שלו מת בנובה. הוא שרד את את מכת האש הראשונית. תפס מחסה ובהיותו חובש רץ אל הפצועים והתחיל לטפל בהם, שם נהרג.

כוסססססס אאאאעעעעימק

לא, זאת לא טעות כתיב, בפעמים הראשונות ששמעתי את השיר באמת שחשבתי שזה שיר על הצלפות. אבל אני סוטה BDSM וכל אחד שומע את מה שהוא רוצה לשמוע.

עם הזמן התחלתי לשאול את עצמי למה שמישהו ישיר על הצלפות, וגם המלל לא נשמע הגיוני בהקשר הזה.

עם הזמן נוכחתי לצערי שזה שם על Weeping - בכי תמרורים.

היום היה עוד יום בדרכים, של שינוע ציוד, עבודה, וניהול קבוצות נהגים.

השיר הושמע ברדיו.

ולאחר אותה שבת ארורה. הכל מסתדר. זה באמת שיר על Weeping בכי תמרורים.

h father, tell me are you weeping?
Your face seems wet to touch
Oh, then I'm so sorry, father
I never thought I hurt you so much

היום שאני אבא, ואחרי אותה שבת נוראה אני מבין את הבית הזה.

חרא! חרא! חרא!

זה כואב ואני עצוב.

צריך להמשיך להמשיך לא לעצור.

לסייע פה טרמפ לחיילים שם.

רק לא לעצור ולראות את הזוועות.

טלפון למ"פ תגייס אותי תגייס אותי עכשיו!

אנחנו כבר משוחררים כמה שנים.

ניווטים מסעות, קליעה.

תצפיות על יעדים. סיוע לכוחות האחרים.

ועכשיו תגייסו אותי שוב!