מהמחברת הפרטית שלי

הבוקר מתחיל מצלחת ברונפלקס עם פירות.... מקלחת... וכמובן סרטים מצויירים...

חחחחחח

סבתא שלי חזרה לילדות חחחחח

לפעמים בא לי לחשוף את עצמי בשביל תרד לי אבן מהלב....

אבל לא יעשה זאת... חיי וחיי משפחתי לשובים לי..

אבל המחשבה חלפה לי בראש מספר פעמים במהלך השנים..

וידוייה של סדיסטית

אני בשחור... כל הזמן ציפורניים, משקפיים, אודם אדום... והכל שחור... מממ מעניין כמה כמוני יש בעירי.... חוץ מאלו הידועים... מעניין.. מחשבה שובבה...

כמה אנשים... מעניין כמה בדסמים יש איתי ברכבת... ומי ירד איתי בחדרה... בטח ירד יסתכל לצדדים לראות אם יש עוד כמוהו... יש.. בחדרה יש...

סשן טוב זה כששני הצדדים נהנים...

אבל עדיין חשוב שהיא תהנה קצת יותר :)

לאחר שהוא ניגש ונעמד על בירכיו בפינת החדר, סובבתי ראשי בחזרה הרגשתי תזוזה בפלג גופי התחתון, יצאו שני עמודים מן השולחן, הרגשתי שרגלי נקשרות אליו... שמעתי צליל נקישה ושוב הטבעות נסגרו לי על הקרסוליים... "מה את עושה?" שאלה אותי.

"את תמיד כזאת סקרנית, תכף תדעי יקירתי, אני אשת מעשים לא דיבורים", רעד קל עבר בגופה של חברתה... ואז הרגישה קור מוזר באזור האגן שלה... כאב חד פלס את האגן... גלגל כאב... עבר אינו פוצע אותה עובר על הדגדגן משפשף אותו.. "תשתדלי לא לזוז אחרת תחפצעי במקום כל כך רגיש... חבל יש לך דגדגן מאוד יפה חבל יהיה לאבד אותו בטעות נכון?"  היא ניענעה את הראש מצד לצד מבועטת מהמחשבה על כך.. חברתה חייכה.. טומאס בוא לפה.. פנתה ראשה אל עבר העבד שישב כל הזמן הזה בשקט על השטיח בפינה... הוא קם ממקומו  וניגש רכון ראש אליה... "טומאס תכיר זאת חברת ילדות שלי, סופי... סופי תהיה לך לחברה... היא מיוחדת לא כמו האחרות ... הלילה עוברת שיוך... היא שלי כמוך לכן מהיום והלאה אתה תזיין רק אותה... ותתחיל מעכשיו" במיחים אלו פניתי לעבר הקיר והתיישבתי לצפות במחזה של הסאב שלי מזה עשור דופק את החברה הכי טובה שלי שעכשיו היא שלי... מראה מלבב למדי... עד היום לא נתתי לו חופש כזה.. ועכשיו פתוחה ומוכנה... לקבלו.. למזלה יש לו מה להציע... לאחר ששראיתי שהוא קרוב לגמירה עצרתי אותו, משכתי בחצאית הטרזן שלו לעבר ראשה ודחפתי את איברו לתוך פיה.."תמצצי!" פקדתי.."הכל עמוק יותר.. עד לטיפה האחרונה! את עכשיו הכלבה שלנו! הו ותיק לכן יש לו זכויות עליך תחת פיקודי... הבנת?!" ניסתה להנהן עד כמה שיכלה... הושטתי יד אל עבר איבר מינה  נדפה מיצים כמו כלבה מיוחמת... הורדתי את הסטראפ און שלי מהקיר ושמתי עלי ניגשתי אליה ןבמכה אחת נכנסתי פנימה מזיינת אותה כמה שאפשר... עושה אותה שלי... בזמן שטומאס מתענג על הירידה של החיים שלו.. רואה אןתו תוך כדי רועד באורגזמה וגומר על כל כולה .. מראה מלבב ביותר... דקןת ספורות אחר כך היא גמרה. 

"כלבה טובה..." אמרתי לה וליטפתי ראשה, לאחר מכן לקחתי פלוגר שהיה תלוי על הקיר ולפני שחזרה לעצמה אחרי האורגזמה הרצחנית התחלתי להצליף בין רגליה... "כלבה מיוחמת, גמרת חזק ובלי רשות! מה קורה לילדה רעה שגומרת ללא רשות של הגבירה שלה?" שאלתי-

"היא נענשת?" -ענתה תוך דמעות מהולות בפחד והתרגשות. -" תספרי בקול רם 50הצלפות, אם תטעי בספירה אתחיל מההתחלה.. ברור?"-

-"כן גבירתי" ענתה לי- "יופי ילדה טובה..."  לקחתי נשימה עמוקה " תספרי".. החלה לספור הדגדגן שלה התנפח מההצלפות ומחרמנות... מראה מלבב ביותר...סיימתי.

-"עכשיו- את שלי. ודרך אגב, טומאס-" פניתי לסאב שחזר לשבת בפינה-" הלילה היא שלך"..

חייכתי את החיוך המפורסם שלי ויצאתי מהחדר, משאירה אותה לרחמיו...

לא סתם קוראים לי סדיסטית עם חיוך של מלאך...

חושך... היא לא הבינה איפה היא נמצאת, העיניים שלה התרגלו אט אט לאפלה, היא ניסתה להבין היכן נמצאת אבל היה חשוך מדי, רק צוהר קטן הפיל קרן אור לפינה הרחוקה של החדר. היא הבינה שלילה עכשיו ושזה אור ירח. היא ניסת להזיז את הידים שלה אבל שמעה צליל נקישה של ברזל על ברזל, הבינה שכבולה. איפה היא? כיצד הגיע לשם? למה כבולה? כל כך הרבה שאלות ומחשבות התרוצצו לה בראש, פחד מהול באי ידיעה מלמה ואיך היא בכלל הגיעה לשם. כל מה שהיא זוכרת זה שיצאה עם חברה למסעדה, הן אכלו ושתו ודיברו ואז היא יצאה לסדר את האיפור חזרה, הן שתו כוס יין, לאחר מכן פתחה את עינייה ומצאה את עצמה קשורה לקיר אבן... רק עכשיו הבינה שערומה כביום היוולדה.. מה לעזעזל קורה פה? חטפו אותה? 

בעודה מהרהרת נשמעה חריקה חזקה, דלת כבדה נפתחה ונכנס אור אל החדר. עכשיו היא ראתה בערך איפה היא נמצאת. מסביב היו כל מיני מתכנים ומכשירים, על הקירות היו תלויים כפי שהיא חשבה מכשירי עינויים.. היא הבינה היכן נמצאת. נראתה דמות מאחורי הדלת, כולה בשחור עם קפוצ'ון שכיסה את פניה.

"התעוררת?" אמרה ברוגע מפחיד כזה... זיהתה מיד את הקול "מה דעתך על מרתף המשחקים שלי?" שמעו חיוך בקולה.

"איפה אני?" שאלה בדאגה ניכרת לעין.. "חטפת אותי? מה את מתכוונת לעשות..?" לא הספיקה לסיים את המשפט, הדמות נגשה אליה והצמידה אצבע לפיה..

"ששששש... כל כך הרבה שאלות.. תדעי בבוא הזמן" הורידה את הקפוצ'ון, ראתה אותה.. חברתה הטובה.. חיוך רחב על פניה.. 

"את סדיסטית?" ניחשה..

"ממממ ונהנת מכל רגע... אין לך מושג כמה התעפקתי איתך... אבל לא יכולה יותר. את שה כלכך תמים... חברתי הטובה מזה שנים. היום את תעברי שיוך.. מהיום תהי שלי... תתמסרי אלי.. את בוטחת בי לא?"

"אומג... כן... אני מכירה אותך.. רק לא ידעתי שאת סדיסטית... חשבתי שיש לך לב טוב.."

"יש לי לב טוב, זה לא קשור, אני בן אדם טוב עם לב טוב, עבודה נורמאלית, חברים. אבל במהות שלי אני סדיסטית מלידה.. ועוד לא הייתה לי יד חופשית.. בחרתי בך כי את מכירה אותי ויש ביננו כבוד.. אני אשמור עליך, אף אחד לא יפגע בך.. איתי את מוגנת." בזמן שדיברה העבירה את ידה על גופה של חברתה... "הלילה את תעברי שיוך... מעכשיו את שלי"... 

"ראיתי את זה רק בסרטים או בפנטזיות הפרועות שלי"... הסתובבה אליה...

"איזה פנטזיות?" 

"פנטזיות אסורות, את כאילו נכנסת לי לראש עכשיו, כאילו אני בתוך הראש של עצמי כרגע"

"יש לך מושג מזה אומר? זה אומר שלא טעיתי... אומר שמה שחיפשתי היה תמיד מתחת לאף" חייכה.. "די לדיבורים.." הלכה לצד השני של החדר לקחה נר והדליקה את 13 הלפידים שהיו על הקירות, בכך ניתן לחדר מראה מהפנט.. מרטף עינויים אמיתי... חשבה שהיא באינקוויזיציה. 

הביאה שרפרף.. עם צנצנת ורצועות ... לאחר מכן משכה בידית שעל הקיר והאסירה שלה ממצב עמידה לצד הקיר הגיעה למצב שכיבה על שולחן, עדיין קשורה..." אל תנסי.. את כבולה.. אני אשחרר אותך כשיהיה לי צורך בכך.. נכון לעכשיו החדר הזה הוא הבית השני שלך." אמרה.

"אלי את תגיעי תמיד חלקה.. היום אני אדאג לכך" פתחה את הצנצנת שכבר הייתה מחוממת לקחה מקל מריחה טבלה בחומר והעבירה על מפשעותיה.. לאחר מכן לקחה פס לבן והצמידה לחומר.. נשמת חברתה נעתקה כשהבינה שהחליטה לעשות לה שעווה.. צרחה אדירה נשמעה בהדהוד בחדר כשהפס הראשון הוסר ממנה מורט את שיער ערוותה, נשמעה הנחה של הנאה.. היא הסיתה ראשה הצידה וראתה עד כמה חברתה הטובה נהנתה כמאט עד רעד, נשכה את שפתייה הפנתה את ראשה, בעינייה ראתה אש... צרחה שניה פקדה את החדר ועוד אחת עד שגופה היה חלק... 

"חם לי, אני מורידה את החולצה" אמרה בקול מסתורי... ניגשה אל הארון והניחה בו את חולצתה.. נשארה בגופיה קצרה שחורה עם סמל עליה.. ניגשה אל הקיר ולקחה ממנו נר.. הדליקה אותו... ניגשה אל חברתה שצפתה בכל מעשיה, משום מה והיא עצמה לא הבינה למה, הסיטואציה הדליקה אותה מאוד.. טיפטפה כמה טיפות על החזה שלה... לתדהמתה פתמותיה של חברתה הזדקרו.. לתגובה כזאת היא לא ציפתה.. היכול להיות שחברתה הטובה מזוכיסטית?  איך קרה הדבר שהן חברות כבר כמאט 20 שנה ואחת לא ידעה על השניה... האחת סדיסטית והשניה מזוכיסטית.. טוב את התאוריה הזאת עדיין צריך לבדוק לעומק.. התחילה מטפתפת עליה שעווה לקול צעקות ותכנונים.. העבירה את הנר על גופה טיפטפה טיפות בודדות אל בין רגליה... צרחות מתוקות מוזיקה לאזניה... 

הדלת נפתחה שוב, נכנס גבר לחדר עם קולר על צוורו וטוניקה אל מותניו... ניגש אל חברתה ירד על ברכיו והגיש לה תיק... "גברתי, הבאתי את אשר ביקשת" חייכה.  הוא קם והלך לפינה הרחוקה של החדר שב ונעמד על בירכיו על השטיח עם פניו לקיר.

המשך יבוא...

איך אני מרחיקה מעצמי אנשים... את האמת מבחנים של מי ישאר לידי בכל מצב... בוחנת אנשים ככה..

לפעמים מגיע רחוק מדי והקשר מתנתק...

כנראה באשמתי.. אני והבדיקות הלא יודעת איך לקרא לזה אפילו שלי.... 

ומצד שני חייבת לדעת מי יהיה שם בשבילי באת צרה... 

ציניות ואירוניה עצמית מעורבת בחוש הומור עצוב... כך תיארו אותי לא מזמן... לקחתי לתשומת ליבי.. מצד שני אין לי בררה אחרת לפחןת לא כרגע...

וידוייה של סדיסטית

לכל מי שלא יודע... רופא עור ודרמוטולוג זה אותה התמחות...

לכן אם אתם מתקשרים לקבוע תור והמוקדן אומר לכם את הוריאציה השניה, אל תתנפלו עליו... זה אותו רופא...

מנסיון.. בכל השפות...

שאלתי לקוחה עיר בה היא גרה לשם מתן מכון בדיקות ענצה לי: כתובת מלאה כולל קומה ומספר דירה...