קבענו להיפגש להכרות, לבשתי את השמלה שלי... סנדל ויצאתי מהבית.. הדרך לתל אביב הייתה מלאה במחשבות ותהיות מה יהיה איך יהיה, אם נמצא חן האחד בפני השני.....ירדתי מהרכבת בעזריאלי וגיליתי שהמדרגות הנעות מקולקלות ויש לי איזה 200 מדרגות לטפס.. בסיום האתגר המפרך נכנסתי לבאג לראות אם במקרה הבחאו את האוזניות שמחפשת... אבל לא.. רק שבוע הבא.. יצאתי מעזריאלי והלכתי לעיסוקי בתל אביב הקייצית.. לכשסיימתי חזרתי בחזרה כולי עם מחשבות מעורבות, ועם קרסול פצוע מהנעל... נכנסתי לקנות פלסטרים.
כשיצאתי וראיתי אותו ליד הסופר פארם לרגע עצרתי, ואז בצעד רחב ניגשתי אליו ואמרתי שלום ושאני חייבת לשבת כי הרגל שלי הורגת אותי... בדרך לספסל המיוחל נתקעתי בעמוד.. פאדיחה... ואיזו אישה צרחה עלי שדרכתי עליה ואני עוד מתעצבנת... איפה היא ואיפה העמוד.. הכי נלחצתי מזה שהוא היה מאחורי וראה את הפדיחה שלי.. רציתי למות מרוב בושה באותו רגע.. רק חיכיתי להגיע לנקודה הזרת שאני אשב ושלא יהיה לי קשר עין.. לקח לי כמה דקות טובות לחזור ולהביט בו... למזלי הוא נראה טוב.
לאחר כ עשרים דקות ביקשתי שנלך.. חרדנו למטה.. עכשיו המעליות בעזריאלי זה המקום הכי מלחיץ שיש... ויש לי עוד פחד גבהים אז בכלל...
נגנבתי על האוטו שלו... היו קצת בעיות של חסימה בחניה אבל יש אנשים טובים בעולם שעזרו...
נסענו לפארק גני יהושוע... דיברנו... ולא רק.. די הדליק אותי מה שהיה...
מצפה בכמיהה לפגישתינו ההבאה..
(סיפורת)