1993, הם מגיעים לארץ אוטוטו.. אבא שלי נסע לנתב"ג לפגוש אותם. דוד שלי וסבתא שלי עשו עלייה לארץ, אבא לא ראה אותם שנתיים מאז שעזבנו.
הם הגיעו בערב, שיכנו אותם אצלנו זמנית עד שימצאו מגורים משלהם.
הייתי הולכת לבית הספר בהסעה חוזרת גם בהסעה, לפעמים הוא היה פוגש אותי, הרי עשה לי ביבייסיטר בילדות עוד במוסקבה, ההורים שלי סמכו עליו בעיניים עצומות. מילים, אחר כך מגע תמים, ליטוף. תמיד כשאף אחד לא רואה. בגיל 10 הם עברו דירה לשכונה הישנה, כשהייתי באה לבקר נמשך.. עד גיל 12. הוא התחתן. עבר דירה עם אישתו, היתי מגיעה אליהם הביתה.. יום אחד בשנת 1996 בת 12 הייתי הוא סגר את הדלת... פעם ראשונה ראיתי. הסתתי מבט, "תתלבש" אמרתי " זה לא בסדר, סמכתי עליך" הוא אמר שעכשיו תורי להראות לו, שכבר ילדה גדולה. אמרתי שלא! ניסה לגשת אלי, חטפתי תיק ששקל פי 10 ממני( כוחות על מהאדרנלין כנראה) והעפתי עליו.. בזמן שחזר לעצמו ברחתי מהחדר ומהבית פוחדת שירדוף אחרי.. ראיתי את אישתו עולה במדרגות אמרתי לה היח חפוז נתתי לה את המפתחות שנעלתי איתם את הדירה עליתי על האוטובוס ונסעתי הביתה. שתקתי עד גיל 14. הנסיבות הכריחו אותי לספר. אם לא עד היום היה נשאר בסוד.
המשך יבוא..
