שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהמחברת הפרטית שלי

לפני 7 שנים. 11 בדצמבר 2016 בשעה 11:19

נכנסתי להתקלח ניקיתי את הראש מהמחשבות שהתרידו אותי, צעקתי לו "מאמי יש לך חולצה לתת לי?" אמר שכן. כשיצאתי מהמקלחת, הלכתי לחדר.. היה קר.. הוא חיבק אותי מיד. נכנסתי למיטה, (חייבת לציין שחבלים זה סוג של עיצוב בבית.. הם בכל מקום) היה חושך, לא ממש ראיתי את הפנים שלו אבל הרגשתי את החום היוצא ממנו, הוא קשר לי יד אחת להתחלה, כל הזמן הזה לא זז ממני מטר, המשיך לנשק לגעת ולחבק, נמסתי תחת המגע שלו, אני הדומיננטית התמידית החלטתי שהגיע זמן להרגע קצת, הכימטוב לעשות עם אדם אהוב שסומכים עליו. אני כל כך אוהבת אותו, לכן כל דבר שעשה קיבלתי בהמון אהבה. אני הרגשתי משוחררת ולא לחוצה כפי שחשבתי שארגיש, עקב חוויה שעברתי בצבא, איתו השתחררתי מהטראומה. הוא גרם לי להרגיש בעננים, חיה, נושמת, חופשיה.

פרסתי כנפיים ועפתי לאן שהוביל.

 

המשך יבוא..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י