על הדבש ועל העוקץ

רצון עז לשליטה עצמית שהובילה אותי לדום שנמצא 20 שנה בסצנה וראה כמעט הכל 

מתוך שיחה של שלוש שעות על ספסל ברוטשילד שבה דיברנו על רוח חומר שליטה התמסרות ואיבוד שליטה, קיבלתי הזמנה לדאנגן בפעם הראשונה, 

נכנס לבד, הוא אמר שיפגוש אותי בפנים מריגש כמו בשבוע הראשון בטירונות מלא עוצמה אבל שוקיסט של החיים הכל חשוך הכל אורות, צבעים שלא ראיתי קודם, גבר מושפל עם שני חוטיני עליו שפוט וקשור מחזיק שני כוסות יין וויסקי לדומינה שלו ועיניי נפתחו, התעוררתי 

קיבלתי החלטה להשאיר את השיפוטיות בכניסה ורק לקבל את המציאות כמו שהיא,בחירה לבוא סקרן, תלמיד, "אני לא יודע כלום" 

מפזר תשיער הארוך וכמו ויקינג ענק מתהלך בביטחון ונהנה מכל המבטים החטופים, נשאר בשלי, לא באתי להיום בשביל אף אחת, באתי בשביל עצמי 

המשך יבוא...