אז הפה הגדול שלי עוד פעם עשה לי צרות😂🤦
לפני איזה שבועיים או משהו נחסמתי מהכלוב.
למה?!
ראיתי שרשור בפורום שאנשים צעירים מתחת ל30 מראים נוכחות.
וכמה דפים ברצף אני רואה שאנשים אומרים שהם פה מאז שהם קטינים.
כמובן שכתבתי הודעה סאטירית שצריך לפתוח קבוצה של בדסמים קטינים.
ואז נחסמתי..
בכל אופן, כל הכבוד לכלובי על עבודתו הנאמנה
ועל שהחזירו לי תחשבון אחרי בדיקה👏
המשיכו כך!
אה ואם יש פה קטינים בבקשה להגיב פה כדי שאוכל לכפכף לכם תצורה ולשלוח אותכם ליועצת..
😘👋
נ.ב אני לא נמשך לילדים... אני נמשך לאמהות🤤🥸
היום שהתנפץ עלי,
עשה אותי קשה מדי
שכחתי מעצמי ודי
הייתי, לא הייתי אני
אסגור מאחורי גבי,
שוב לא יוכל לגעת בי,
בתהומות לבי
טעיתי, לא הייתי אני
שבפני הריקנות שוב לא תכה
המציאות שתחכה
שוב לא אבכה
שאתנחם
מעט
ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.
ושוב הולך, אותה העיר, אותם פנים
אני מכיר את הריחות שבאוויר
טעיתי, לא ראיתי אותך
כולן דומות פתאום יותר,
כל שיר עושה להיזכר
מכל צלצול הלב עוצר
נגעתי, לא הרגשתי אותך
ולעולם שוב לא רוצה להתאהב
האהבה שתרקב
הרגישות
שתישרף
לאט
ואת,
אל מי את צוחקת כשאת,
שוב לא מחבקת
כמעט עלית בי לרגע
הייתי אחר אם הייתי יודע
שאת,
אל מי את מקרבת מרחק
במי את מתאהבת
את מי לא עוזבת
אם רק היית נשארת,
הייתי עושה אותך מאושרת.
ואת, במי את נוגעת לאט,
במי את פוגעת
כמעט כמו אז כשפצעת בי
את כל העולם את גילית
ולקחת לי
איתך
ומי זה שעכשיו נוגע בך
אני מקווה שהוא מאושר שיש לו אותך
לא מכאיב לך
בך לא פוגע
הייתי כזה אם הייתי יודע.
ממש הרגע אני יושב בכיסא ולא מבין למה הכל רועד
הייתה עכשיו רעידת אדמה אני בטוח!!
פעם ראשונה שהרגשתי רעידת אדמה omg!!
(80)
אחרי שנתיים פלוס שלא הייתי פה חזרתי.
בזמן הזה היו לי כמה מערכות יחסים.
נשלטת לשעבר שגרתי איתה בצפון.
וכעת יוצא לדרך חדשה לבד. חזק יותר נחוש יותר ובוגר יותר.
אני אקח לי את הזמן לעבוד על עצמי.
ללכת למכון.
לשגרת יום.
למיינדפולנס וכל הפוזיטיב שיט הזה.
כי מגיע לי ליהיות מאושר!
דיכאון זה משהו שצריך כל הזמן לשים לב אליו!
לפעמים הוא מתגנב דרך החריצים של מעטפת השפיות.
אני ילד טוב בסך הכל מגיע לי ליהיות מאושר!
אני יכול ליהיות חרוץ!
אני יכול ליהיות מצליח!
אני יכול ליהיות אהוב! גם אם זה אומר לאהוב את עצמי קודם.
אני מתגעגע לאנדרנלין של סשנים להיי המטורף הזה הממכר הזה
ומגיע לי גם החיבור והעטיפה של אחרי....
מגיע לי ליהיות נאהב
מגיע לי להרגיש שייך ורצוי
מגיע לי ליהיות הכלבה הקטנה שלך
הסמרטוט לרגלייך שאת יורקת עליו סמוחטה של אהבה והוקרה
מגיע לי לישון מחובק עם האלה שאני סוגד לה
מגיע לי כפיים(כאפות על הטוסיק והצריבה החריפה מתקתקה)
מגיע לי בית!
אני יודע שמגיע לי!( צריך לדעת גם להזכיר זאת לעצמי)
והגיע גם הזמן להוכיח זאת לעצמי!
ולכולם!!!
מגיע לך אותי כי אני מדהים ומתמסר ומאריץ וסוגד
מגיע לך את הכי טוב
מגיע לך ליהיות מאושרת ונערצת ונאהבת
מגיע לך אותי?
גם על הצד השולט חובת ההוכחה
זה קל לחשוב ששולט רק מקבל ונשלט רק נותן ולהיפך.
קשר זה קשר זה קשר.
כולנו בני אדם גם אם חלקינו אלילות.
לכולנו מגיע להרגיש ולמצוא את מקומנו בעולם.
אני יודע שיש אחת שם שמקומי הוא בין רגלייה.
ליהיות לה למבער שיחממה בלילות הקרים.
ויטיס אותה למעלה לשחקים.
ואהיה לה לאש בוערת במקדש תשוקתה!
מגיע לך אותי. ולי מגיע אותך.
מי שלא תיהי.
אני במשבר זיהות
אין לי מושג מי אני ולמה אני נמצא כאן... למה אני עושה את הדברים שאני עושה
כאילו לאחר שעשיתי אותם... רק אז כשמסבירים לי מה קרה אני מבין את חומרת המצב....
למה אני ככה?
יש לי כלכך הרבה אהבה לתת...
אז מה?... יעני אני לא יודע איך לתת אותה? זה העיננין?
למה אין מקום שאפשר ללמוד בו איך להתנהג?
Training program...
אני חושב שזה נחוץ...
קשה לי לקום בבוקר... וקשה לי להירדם...
לא מפסיק לבכות...
שונע אט אצמי ומרכם אל אצמי בוא זמניט
ובעיקר לא מעקל...
הקטע זה היה חד... לקחתי סכין ונעצתי לעצמי בתחת...
כל כך חד שלקח תקופה בשביל להרגיש את הכאב...
אני פוגע בעצמי...
כואב לי
.
.
.
סליחה...
♥️
טוב אז הרבה זמן והרבה חוויות נצברו מאז הפוסט הקודם...
לדוגמא:
אני יכול בקלות הדעת לאמר שאני אוהב את המלכה שלי הכי בעולם ואני יודע שגם היא אוהבת אותי!
זו תחושה מדהימה! לדעת שהיא שם בישבילי... ואפילו יותר מדהים זה היות שם בשבילה!... תמיד.
למרות שאני דפקט... מה לעשות יש לי תמגבלות שלי, אבל אני לומד...
בסופו של דבר...
היא מקבלת אותי כמו שאני ועוזרת לי לגדול ולהתפתח...
אני מגלה בעצמי גם צדדים שלא הכרתי לפניה ובלעדיה...
אנחנו מלאאאאא ביחד... לטוב ולרע...אני משחק מיינקראפט כבר איזה 9 שנים...
והכרתי לה ואני פשוט מאושר עד הגג שהיא התמכרה!
כמו סוחר סמים שנכנס לו לקוח כבד!
משחקים מייקראפט ביחד בשרת פרטי שלי...
התחלנו לשחק בsurvival...אבל אז הכרתי לברבי את הקריאטיב מוד...
והמלכה שלי מאוד יצירתית!
והתחלנו לבנות בית... ואני בניתי פסל שלה על הגג...
והיא בנתה לנו בית נופש על הים עם הפתאה בשבילי מתחת למים!
כמובן שלא שחכה לבנות דאנג'ן במרתף!!!
מגישה לי ארוחת בוקר למיטה!
אני אוהב אותה כל כך! 3>
היינו אצלי כשהאזעקה הראשונה קרתה...
ובשנייה שהפסיקה היא אמרה לי: תכין תיק ותביא את הכלב אנחנו ישנים אצלי!
אז בקיצור נחטפתי... פגשתי את אמא ואת כל המשפחה שלה לצלילי יללות צבע אדום וירוטים.. ולריח של שכנים מסריחים בריח חמוץ מתוק...
היי כיף ממש והעביר לי את הטילים בסבבה!
אמא שלה ממש חמודה :]
ברגע של לחץ ניסיתי לעזור להרגיע את האווירה... נזכרתי במשחק אומנותי שאמא שלי לימדה אותי פעם...
זה נקראע ציור בהמשכים...
מישהו מתחיל קו... השני ממשיך אותו... ככה הלאה והלאה עד שיוצאת תמונה....
אז ברבי לקחה את הקונספט והפכה אותו לשלה... כמו שהיא יודעת לעשות טוב!
ועכשיו זה המישהו עושה קו.... והשני משלים ציור... ואז עוד קו ועוד ציור..
.
אני והמלכה צריכים עיסוי טוב ורוצים ממוסד מכובד...
מישהו יכול לתת המלצות?
לא קריפי ולא סקסי... נטו מסאז'...
בפעם הראשונה... אני באמת יכול להגיד שטוב לי!
ולא לזייף חיוך מאולץ שבא לחסוך אי נעימות שבוקעת ממני...
אני לא זוכר שאי פעם היתה לי הרגשה כזו... או בעצם... חוסר בהרגשה...כבר לא מרגיש את המשקולת על הלב...הבדידות נשארה בודדה. ומאחור...
למרות שיש לה את המספר שלי... היא פתאום הפסיקה כבר להתקשר ולהציק...אולי מצאה לה מישהו אחר... זה בסדר... אני מאחל לה רק טוב ושתשמח לשם שינוי...
גם לבדידות קשה ליהיות בודדה...מכיר תהרגשה...
אמנם זה עוד טרי... אבל אין על לחמניות טריות!
והיא כפרה עליייה חיים שלי... איזה לחמניות!...
ולא משנה איך למה מתי איפה... איכשהו תמיד יוצא לה טעים!
אני לא יודע איך לפעמים... אבל היא מאירה לי את הדרך... באור גדול! ומובילה אותי בצעדי ענק!
בלושקה, אני רק שלך, אוהב בכמויות מסחריות של סחורה מסין. ומזמין עוד...
נשיקה לאף❤️
יש הצעות איך לחגוג לו?
נ.ב התחדשתי במנוי זהב☺️
אני מנסה... כנראה שמנסה יותר מידי...
נותן את כולי אך מרגיש את הכאב של הבדידות עוד מרחף בחלל החדר... ובחדרי ביתי שקט ודממה.
מרחוק נשמעת יללת חתולה מיוחמת שמחפשת...
היא לא היחידה שמחפשת.
נמאס מלחפש.
היו זמנים שהיינו נוטים להתחפש לאנשים שאיננו.
נגמרו הזמנים של זכרון.
נגמרו ההליכות בשמורה.
הגיע הזמן להתאמן ולפתח עמוד שדרה.
עייפות משוואת עד לשגעון דעת אך לעצור אינה אפשרות.. עולם חדש עם אנשים חדשים.
והחיפוש?
