בשליטה, זו בידיוק החזרה לפאסיביות הזו כאשר גוף ונפש צריכים להתמסר לאדם אחר ועוד יותר נכון לגבר אחר.
כן, כל כך נפגעתי בעבר שאני שמה לב שאיני סומכת על אף אחד, אבל פשוט על אף אחד...וזה מרגיש בודד שמה, אפילו אם אנחנו תמיד בודדים בחיים
יש לי כזו כבדות שאפילו איני יכולה לשחק את התפקיד...זה מאיים עליי יותר מידי....כמו ילדה שמאמינה במשחק כאשר היא שוקעת בו...
וכן, כולנו עדיין נשארים ילד\ה ...
אני מתעוררת עם הרגשה מוזרה הבוקר...פעם הראשונה שאני לבד ...בלי בן זוגי...והמחשבות רצות בראש...הייתי רוצה להגיע לשלב של בניה....משולבת בשליטה...ו פתאום ההרגשה הזו של nonstarter
כול יום, אני מתעסקת במצאיות ...כל יום מנסה לתאר אותה כפי שהיא...השלייה וידעה....אין לי מה להוסיף...ברגע שחושבים, הזברים עוברים דרך חומצת הזותר...אפילו משמעות האהבהי מאבד מידה של פרופורציה...צריך הרבה אהבה כדי לחפור לליבי....צריך הרבה לאהוב כדי שזה יעבור את מחסום העור ....
האצבע שלי נוגעת הבוקר בנקודה לא נעימה, מבולבלת...עוד אגרד שמה על מנת לראות ולחפור הלאה...
נדמה לי לפעמים שאנו עושים הכל כדי לא לחיות ממש במודעות גרידא, ושעולם השליטה הוא רק עולם של פנטזיה ....של בריחה....
המשך יבוא
לפני 17 שנים. 4 באוגוסט 2007 בשעה 10:52
