לפני 17 שנים. 13 באוגוסט 2007 בשעה 5:53
המתת השור
llulu(נשלטת)
-
פעם...לא הייתי מצליחה להחזיק בן-בת זוג יותר מכמה ....ימים. היום, זה שונה. אין אני יודעת למה? בגרות יותר אולי...מה זה חשוב...אבל החשוב לי היום זה להבין שכן אני מצליחה לרצות בעמקים יותר...זה אולי מה שכן השתנה....זה בא ממני, כמו כל כך הרבה דברים....שכן אני יכולה לסבול שהות לידי לזמן ארוך, לרצות ביציבות רגשית ולהחזיק בזה, למרות רצון לברוח שעומצית היתה לא פחות פעם.
זה כמו לצוק מתוך באר אך רק אני יודעת את התחתית שלו. היה מקום שמה רק לאחד, האחת הזו מצומצמת, צמומקת...ולרצות כל כך שמשהו\משהי תבוא להצמד אלי שמה בחושך עדיין. אך לא היה מקום לשתיים, בשום אופן.
רק כאשר העזתי תהוציא את הראש אחוצה, כאשר התבוננתי מעט לסביבה וסוף סוף ישבתי על המעקה, משהו בא - כל כך הרבה למעשה- לשבת לידי ולשאול את השאלות הנכונות : רוצה לבד או לדבר קצת ?
זה כמו לצוק מתוך באר אך רק אני יודעת את התחתית שלו. היה מקום שמה רק לאחד, האחת הזו מצומצמת, צמומקת...ולרצות כל כך שמשהו\משהי תבוא להצמד אלי שמה בחושך עדיין. אך לא היה מקום לשתיים, בשום אופן.
רק כאשר העזתי תהוציא את הראש אחוצה, כאשר התבוננתי מעט לסביבה וסוף סוף ישבתי על המעקה, משהו בא - כל כך הרבה למעשה- לשבת לידי ולשאול את השאלות הנכונות : רוצה לבד או לדבר קצת ?
לפני 17 שנים