לפני 17 שנים. 17 בספטמבר 2007 בשעה 18:11
לא אשכך אותו ...לא אשכך מה ניתן לי בנדיבותו.
אחרי גהנום לא בא גן עדן....פשוט שחכה...הסבל היה פשוט נורא מדי...וחיסל את כל סיכוי זכרון טוב
אבל הוא...הוא !
4 ימים הייתי בלי טיפול....מהתקפי יאוש עד חשש להתקיף לב....כאבים בכול הגוף, הלילות היו לא חסרות סיות...
אבל הוא...הוא תמיד נשאר שם, לידי...התעורר לידי...ניסה להבין, לא שפט...רחמים אלהוים...קצת רחמים...מה כבר בן אדם צריך כדי לצמוח !